האם ניתן לשפר את הסיכויים להצלחה בהשגת הריון ולידה? התשובה הקצרה היא היא כן!

מערכת הרבייה בבני האדם היא לא מאד אפקטיבית. כאשר לעוברית בשבוע 20 ברחם אמה יש כ7 מיליון ביציות, בלידה לאותה תינוקת יש כ1-2 מיליון ביציות, כאשר מגיע גיל ההתבגרות כ400,000, אשר מתוכן יבשילו ויבייצו כ400, כאשר מתוכן יותר מחצי יהיו ביציות לא תקינות מבחינה גנטית. בשיא פוריות האישה בגילאי 20-25 בהנחה והזרע של בן הזוג תקין, הסיכויים של זוג פורה שכזה להרות בחודש נתון בערך 25%, ומצטבר תוך שנה הסיכוי להרות סביב 80-90%.

בעולם טיפולי הפוריות, לרופאים המטפלים יותר פשוט לעבוד לפי "DOGMA", כלומר לטפל בכל המטופלות לפי תבניות טיפול מקובלות. פרוטוקול אגוניסט/אנטגוניסט עם זריקות גונאל/מנופור/פרגובריס, וחוזרים על אותו טיפול שוב ושוב עד שהולכים לאיבוד בתוך ים של מחזורי טיפול ללא הצלחה. ואז נשאלת השאלה, האם אפשר לתת טיפול מותאם אישית לכל מטופלת אשר ייתן תוצאות יותר טובות?

כאשר מגיעה מטופלת חדשה למרפאת פריון, רוב הרופאים יקטלגו אותה לפי קבוצת גיל, להערכתי זאת הטעות הראשונה, מכיוון שלא כל הנשים באותה קבוצת גיל יש את אותה כמות ביציות בשחלה, אותה התגובה להורמונים, ואותם שינויים ברחם או בחצוצרות היכולים להשפיע על קליטת ההריון. לפעמים מטופלת בת 30 יכולה להגיב בצורה ירודה לטיפול, ולעומת זאת בת 40 יכולה להגיב ביתר. לכן, למרות שגיל המטופלת הוא נתון בלתי תלוי וחשוב בהערכה לקראת טיפול הטעות הראשונה שכדאי לנסות להימנע ממנה, היא "לקטלג" את המטופלות רק לפי הגיל. באותו הקשר, אנו מנסים לבחון את הכמות הביציות בשחלה או שנקרא ה"רזרבה השחלתית" לפני תחילת טיפול. כאשר המטרה היא לגייס את מירב כמות הזקיקים במטופלת עם רזרבה נמוכה, ולנהוג ביתר זהירות עם מטופלות עם רזרבה גבוהה ( נשים צעירות ובריאות שפונות לטיפול בגלל בעיה אצל הבן זוג, או תסמונת שחלות פוליציסטיות).

בשלב הבא, אחרי ששאבנו ביציות ויצרנו במעבדה עוברים יפים, כדי שהטיפול יסתיים בהריון אנו מחזירים את העוברים לרחם. אנחנו יודעים שהרחם בעולם המדע הוא סוג של "תיבת פנדורה" אשר ברוב ימות המחזור מייצר סביבה "עויינת" לעובר אשר נתפס בתור "אורח לא רצוי" או גוף זר אם להיות בוטה, ורק במשך כיום-יומיים בזמן חלון ההשרשה הרחם פותח את שעריו ויוכל לקלוט את העובר. האם חלון ההשרשה הוא מספיק רחב וזהה אצל כל המטופלות? בעבר היה נהוג לחשוב שכן, בכך טעינו! כאשר אנו נותנים טיפול הורמונלי לגירוי השחלות, השחלות מייצרות הורמונים בכמויות מעל הנורמה ומשפיעים על הרחם ומשנות את התזמון ורוחב חלון ההשרשה. פשוטו כמשמעו בעבר היו מחזירים עוברים תקינים לרחם שאינו מסוגל לקלוט אותם. חלון ההשרשה אינו זהה אצל כל אישה, ומשתנה גם כתלות בטיפול שקיבלה לצורך שאיבת ביציות והחזרת עוברים טריים וגם משתנה כתלות באופן ההכנה של הרחם לקראת החזרת העוברים המוקפאים (מחזור טבעי, אוביטרל, אסטרופם) לכל תרופה יש השפעה שונה על רירית הרחם. לכן חלק מהקונספט של טיפול מותאם אישית לא מסתיים בתכנון שאיבת הביציות וממשיך גם בסינכרון הרחם לשלב החזרת העוברים באופן האופטימלי למטופלת השלב הזה נחשב לקריטי בתכנון הטיפול וסיכויי הצלחתו.