התפקוד השחלתי נמצא במגמת ירידה מתמדת החל מהחיים העובריים ברחם כאשר שיא כמות הביציות בחודש ה4 לחיים העובריים (כ5 מיליון) ועד לגיל הבלות (פחות מ1000 ביציות) כאשר הוסת מפסיק לחלוטין. כשל שחלתי מוקדם, היא מצב רפואי שבו תפקוד השחלות בעיקר גדילת הזקיקים המכילים בתוכם ביציות יורד משמעותית או מפסיק לחלוטין לפני גיל 40.

כיום ידוע כי 1-2% מהאוכלוסיה הכללית הבריאה יחוו כשל שחלתי מוקדם.

כאשר אישה נכנסת לכשל שחלתי, נפגעת הפוריות (מלבד בעיות הורמונליות אחרות), ובד"כ הסיכויים להיכנס להריון ללא עזרה רפואית נמוכים מאד ורוב המטופלות עד היום הופנו לתרומת ביצית.

המנגנונים העיקריים האחראים על התופעה הזאת הם או אטרזיה (מוות תאי) מוגבר של הביציות במהלך החיים, או מספר נמוך של ביציות בתחילת הדרך מהלידה.

הסיבות לכשל שחלתי הן לרוב לא ברורות, מבין הסיבות הידועות הן הפרעות גנטיות (כגון X שביר), מחלות הקשורות בפגיעה של עצמית של מערכת החיסון בשחלות ובבלוטות אנדוקריניות אחרות כמו בלוטת התריס.

כיצד ניתן לאבחן כשל שחלתי מוקדם?

בד"כ הסימן המובהק היכול לבשר על כשל שחלתי קרב ובא, זה אי סדירות במחזורים (וסתות) באישה שלפני כן היתה עם וסת סדירה. או לעיתים היעלמות מוחלטת של הוסת. למרות זאת, ישנם מחקרים שהראו שגם נשים עם וסת סדיר בגילאי ה-20 (שיא הפוריות באישה) עלולות להיות עם מספר מועט מאד של ביציות בשחלה, ולחוות מנופאוזה מוקדמת כבר בגיל 30.

אבחון של כשל שחלתי נעשה על ידי בדיקת רופא מקיפה הכוללת מספר שאלות ובדיקות גופניות ובדיקות מעבדתיות.

כיצד ניתן להרות במצב של כשל שחלתי מוקדם?

עד לפני העשור הקודם, נשים עם כשל שחלתי מוקדם יכלו להרות רק לאחר הליך של תרומת ביצית מאישה אחרת. בשנת 2013 נולד הילד הראשון באישה עם כשל שחלתי לאחר פעולת הIN VITRO ACTIVATION. לאחר מכן, דווחו מקרים רבים נוספים על הצלחת השיטה בהשגת הריון ולידת ילדים בריאים באמצעות IVA בנשים עם כשל שחלתי מוקדם.