אחד הסודות להצלחת טיפול פוריות במיוחד במטופלות שעוברת לידייך אחרי טיפול שלא צלח במקום אחר הוא הקשבה!

אני מאד מאמין באמירה "הקשב למטופלות שלך, לפעמים הצלחת הטיפול תלויה במידע שהן מוסרים לך".

יום אחד הגיעה אלי מטופלת חדשה למרפאה, היא שיתפה אותי בכך שעברה מספר טיפולים ללא הצלחה אצל רופא אשר נחשב לידוע ומצליח בתחום הפריון. צרם לי באוזן כאשר היא סיפרה שבכל פעם שהגיעה אליו לפגישת ייעוץ וניסתה לשתף אותו בחוויית הטיפול שלה הוא היה מפהק, ובסופו של דבר אומר בביטחון עצמי מופרז כי הוא יודע מה הוא עושה ורושם טיפול כמעט זהה לטיפול הקודם. אני לא לא חושב שאותו רופא נתן טיפול שגוי חס וחלילה, אך לעניות דעתי, בטיפולי פוריות יש משמעות מאד גדולה למהלך ותוצאת טיפולים קודמים ממספר היבטים:

  1. תופעות לוואי – חלק מהתרופות שאנחנו רושמים למטופלות שלנו גורמים לתופעות לוואי מדרגה קלה כמו פריחה מקומית (בד"כ) ועד חמורה כמו תגובה אלרגית קשה (פחות שכיח). לפני מתן פרוטוקול טיפול כדאי להקשיב ולהבין איך המטופלת הגיבה לתרופות בטיפולים קודמים.
  2. 2)       נוחות הטיפול למטופלת – חלק מהתרופות הניתנות במהלך הטיפולים הן זריקות, אשר מגיעות בעטים מוכנים מראש או תמיסות שצריך להכין בעצמך כאשר רובן זריקות תת-עוריות ולעיתים תוך שריריות. חשוב להבין מה היתה רמת הנוחות של תהליך ההכנה וההזרקה מטיפולים קודמים ולהתאימה לטיפול הבא.
  3. תמיכה לוטאלית – לאחר החזרת העוברים נהוג לתת טיפול תומך. הטיפול מתחלק היום לתכשירים שונים הן בהרכבם והן באופן נטילתם. טיפול פומי (דרך הפה), נרתיקי, וזריקות. התקופה בין ההחזרה לבדיקת ההריון (בטא), היא אמנם קצרה יחסית (שבועיים) אך מלאה בלחצים פיזיים ונפשיים אצל המטופלת ובן/בת זוגה. חשוב להתאים את טיפול התמיכה הן מבחינת נוחות השימוש והן מבחינת היעילות הרפואית (רמת הספיגה בדם).
  4. שינוי פרוטוקולים – במידה ולמטופלת יש אפשרות להביא לפגישת ייעוץ מסמכים על סוג התרופות, המינונים, ודוחות מעבדה מהטיפול הקודם באמת ניתן להבין לעומק ולהסיק מסקנות כגון: האם הטיפול הקודם לא צלח בגלל יד הגורל, ביולוגיה, או פרוטוקול שהוא תת-אופטימלי לאותה המטופלת. בשלב הבא לעשות שינויים מושכלים כדי לבנות פרוטוקול חדש עם פוטנציאל לקבל תוצאות טובות יותר.