מהם הנתונים אשר על פיהם ניתן להתאים את הטיפול למטופלת ולשפר את הסיכויי ההצלחה?
הלך הרוח בעולם הרפואה בכלל ובטיפולי הפוריות בפרט הוא להתרחק מרפואה כוללנית (ONE SIZE FITS ALL) אשר דוגלת בגישה של מה שמתאים למטופלת א' באותו גיל מתאים גם למטופלת ב',ג',ד'. מה הם הפרמטרים הבסיסים אותם חשוב לבחון בפגישת הייעוץ הראשונה כדי לתת טיפול מיטב.
אצל אישה שכבר עברה מספר מחזורי טיפולי פריון רצוי לבקש העתק של מחזור הטיפול שכולל את הפרוטוקול, שמות התרופות והמינונים שקיבלה. לא פחות חשוב דף תוצאות מעבדה כדי לבחון את שיטת ההפריה, איכות הביציות והעוברים ויום ההחזרה שלהם לרחם.
בדיקות מעבדה – מלבד הפרופיל ההורמונלי אותו כל מטופלת מבצעת לפני טיפול, חשוב לבחון את כל הפרמטרים ההורמונליים בפרופיל מלבד 4 ההורמונים העיקריים (FSH,LH,PROGESTERONE,ESTRADIOL). ולראות את השינוי על פני זמן במידה ויש בדיקות משנים קודמות. הגישה היפנית של איזון הורמונלי בשלב שלפני הטיפול הוכיח את עצמו כבעל יכולת לשפר את תוצאות הסטימולציה.
בשלב הבא ניתן לבחון מדדי דלקת שהשפעתם על תקפוד השחלות והרחם ידועה. פרמרטים של המערכת החיסונית (אאוטואימוניים) אשר משפיעים על התגובה של השחלה לטיפול. בשלב החזרת העוברים, אותם פקטורים עלולים לשבש את חלון ההשרשה ולהוריד את הסיכוי לקליטת הריון.
הדמיה של הרחם והשחלות -היום יש בכל בתי החולים ובחלק מקופות החולים רופאים שעברו השתלמויות בתחום ההדמיה בפריון, ויכולים לגלות ממצאים חשובים אשר "פוספסו" בעבר וייתכן והיו הסיבה לכשלונות השרשה חוזרים לדוגמא.
היום מתאסף בספרות הרפואית מידע חשוב בנושא בדיקת התקינות הגנטית של עוברים, ומטיל ספק גדול לגבי אמינות בדיקות הPGS או PGT-A, כניראה שהטכנולוגיה לברירת עוברים עדיין לא מדוייקת מספיק, וההוכחה החותכת לכך היא שלפחות 30% מהעוברים שהבדיקות הראו כי הם לא תקינים הובילו להריונות ולידות של ילדים בריאים ב100%.