שאלה:

שלום, אני נמצאת לאחר הפלות חוזרות ולידה שקטה יזומה בחודש חמישי, בטיפולי IVF לילד ראשון מזה כשלוש שנים, כשהסיבה הראשונית לטיפולים היא אנדומטריוזיס שחלתי עמוק (מנותח) ושחלות פוליצסטיות.

נתגלה בקריוטיפ שאני נשאית של טרנסלוקציה מאוזנת שעברה לעוברית באופן לא מאוזן.

בעלי נבדק, איכות הזרע טובה ותקינה והקריוטיפ שלו תקין. בסבבי ה-IVF עד כה, בד"כ מצליחים להגיע לשני עוברים בדירוג 8a וb.

לאור גילי, 37, ושאר הנתונים, מהי הדרך המומלצת לי – תרומת ביצית או PGD?

מהם סיכויי ההצלחה של PGD בגילי וטרנסלוקציה ללידת ילד בריא, אל מול תרומת ביצית?

תודה על המענה.

תשובה:

הסיכויים שלך להרות מעובר שנדגם ויצא תקין אחרי PGD (אם לדייק PGTA), הם כ-40%-50% פר החזרה (בהנחה שיהיה עובר אחד תקין להחזיר) ושאין בעיה מכנית בחלל הרחם (ציינת הפלות חוזרות ולידה שקטה).

לכן, בירור מקיף לחלל הרחם מתבקש לפני החזרת עוברים. בתרומת ביצית, הסיכויים להריון נעים בין 40%-70% פר החזרה, בכפוף למסלול התרומה שבחרת.

לקבוצת הפייסבוק

תרומת ביצית או PGD?