כיצד מתבצעת הקפאת עוברים, באיזה שלב בחיי העובר ולמה היא משמשת? כל התשובות במאמר הבא

אחד התהליכים הרפואיים המתקדמים ביותר, שמאפשר כיום לרבים להביא ילדים לעולם ולהגשים את החלום להורות, הוא הקפאת עוברים. תהליכי הקפאת עוברים מתבצעים כחלק מתהליך הפריה חוץ-גופית (IVF), שלרוב כוללים גם מתן טיפול הורמונלי לגירוי שחלתי, שאיבת ביציות והפריית הביציות במעבדה.

הקפאת עוברים היא טכניקה לשימור עוברים, בה עושים שימוש במספר מקרים:

1. שימור עוברים עודפים שנותרו משאיבה של ביציות לצורך שימוש בהם בעתיד.

2. הקפאת כל העוברים במחזור טיפול בו לא נרצה להחזיר עובר לרחם האישה מסיבות רפואיות או סוציאליות.

3. שימור פריון (ניתן להקפיא עוברים או ביציות) מסיבות רפואיות או סוציאליות, ו/או על מנת להאריך את תקופת הפריון ולהגדיל את הסיכוי להרות בגיל מבוגר.

ניתן לבצע את ההקפאה בשלבים שונים של גיל העובר, מקובל להקפיא הן בשלב חלוקת התאים (2–3 ימים לאחר ההפריה) והן בשלב הבלסטוציסט (5–6 ימים מההפריה).

טרם ההקפאה כל עובר מקבל ציון לפי שלב וטיב ההתפתחות שלו, ציון זה ישמש בהמשך את הרופא.ת המטפל.ת בתכנון ההחזרה העתידית של אותם עוברים.

השיטה העיקרית בה נעשה שימוש כיום לצרכי הקפאת עוברים הינה זיגוג או ויטרפיקציה, המתבססת על קירור מהיר המאפשר הקפאה ללא יצירת גבישי קרח. לשיטה זאת יתרונות רבים:

1. שרידות עוברים גבוהה יותר.

2. שיעור יחסית גבוה יותר של הריונות.

3. ירידה בסיכון לנזק בחומר הגנטי של העובר.

לאחר שלב ההקפאה, העובר מוכנס למיכל חנקן נוזלי, ונשמר בטמפרטורה של 196- מעלות צלזיוס בתוך מבחנות או קשיות.

זקוקות למידע נוסף על הקפאת עוברים? יש לכן שאלות? מוזמנות להשאיר לי פרטים, ואשמח לסייע.