שאלה:

שלום ד"ר גרין, אני בת 37 עם רזרבה שחלתית נמוכה.

עברתי סבב ראשון עם טיפול באסטרוגן של 1,500. ביום של הטריגר, זקיק אחד של 20 שהיה ריק.

בסבב השני עם אסטרוגן של יותר מ-3,000, היו שני זקיקים של 19 ושל 21 שהשתחררו רק אחרי שהרופא עשה שלוש שטיפות של הזקיק במדיום.

בסבב השלישי עם אסטרוגן של 2,600, היו שני זקיקים של 21 ושל 18 מ"מ, הגדול נשאב והשני היה ריק.

בכל המקרים, הטריגר היה של אוביטרל ושל שני דקפפטיל אחרי 36 שעות. הביציות שכן נשאבו היו בשלות והיו הפריות.

מאחר שערכי האסטרוגן תאמו את מספר הזקיקים, אני מרגישה שהביציות פשוט נדבקות לזקיק ולא משתחררות.

מה אפשר לעשות כדי לטפל בתופעה? האם לשנות משהו בטריגר? קראתי שכתבת שאפשר להרחיב את חלון השאיבה מעבר ל-36 שעות, זה יכול לעזור (קצת מפחיד לפספס את הביוץ לא?)

תשובה:

שלום ותודה על השאלה,

1. זקיק ריק הוא מונח לא מדויק, אם במעקב עד לשאיבה, התנאים ההורמונליים הצביעו על זקיק שמתפתח, אז חייבת להיות בו ביצית (לפעמים יש מבנה דמוי זקיק שהוא בעצם ציסטה שמפרישה הורמונים, אך במקרה כזה אין עליה הדרגתית באסטרדיול כתגובה לגירוי הורמונלי).

שאיבה של זקיק בודד (או של מספר זקיקים) ללא ביצית שמגיעה למעבדה בסופה של הפעולה, יכולה להתרחש מכמה סיבות:

א. סיבה טכנית – כלומר לא כל הנוזל נשאב כהלכה מתוך הזקיק עקב מיקום אנטומי אשר אינו מאפשר גישה נוחה ולפעמים בשילוב עם "הדמיה לא נאותה".

ב. סיבה ביולוגית – כאשר יש שינוי בתנאים ההורמונליים: ירידה או חוסר עליה ברמות אסטרדיול בסוף הטיפול, עליה ברמות ה-LH ביום ההחלטה על שאיבה, עליה של פרוגסטרון לפני השאיבה וכו'. במצב כזה, הביצית עלולה לעבור תהליכים ביולוגיים של "הזדקנות" ואז אינה מגיבה ל"אות" שגורם לתהליכי הבשלה סופיים ולשחרור הביצית אל תוך הנוזל שבזקיק.

בהחלט יש מטופלות שהזקיקים שלהן צריכים חשיפה ארוכה יותר מ-36 שעות. במרפאתי, יצא לנו לתת עד 42 שעות חשיפה כדי לקבל ביציות, כאשר בטיפולים קודמים לא היו "זקיקים ריקים" כביכול.

כמובן, זה לא מתאים בכל טיפול וצריך לקבל את ההחלטה בהתאם לתנאים ההורמונליים של כל אחת.

לקבוצת הפייסבוק