תכנון טיפול, הוא לא רק תוצאה של מצב המטופלת והזוג, אלא גם של רצונותיהם. במאמר זה אשתף אתכן בשני סבבי שימור פוריות בשתי מטופלות עם נתוני רקע זהים ורצונות שונים.

המטופלת הראשונה היא בת 38 רווקה+0 עם AMH-0.4. ספירת זקיקים נחים של afc4 (כלומר, הפוטנציאל בטיפול הוא 4 ביציות). הצעתי פרוטוקול שכולל איזון בחודש שלפני הטיפול, ואז גירוי הורמונלי עדין. היא הביעה את חששותיה מזריקות ומבדיקות תכופות, וביקשה טיפול שלא כולל זריקות כלל. בהתאם – כל הגירוי ההורמונלי לשחלות שקיבלה היה כדור בשם קלומיפן שקיבלה במשך חמישה ושתי ביקורות של בדיקות דם ואולטרסאונד. לאחר מכן, נעשתה שאיבת ביציות בה הופקו ארבע ביציות בשלות, שכולן הוקפאו (הפוטנציאל מומש ב100%). הטיפול עבר לשביעות רצונה, ללא תופעות לוואי וללא שינויים בשגרת החיים.

המטופלת השנייה היא בת 38, עם AMH-0.4, ספירת זקיקים נחים של afc10. גם מטופלת זו חששה מאד מנושא הזריקות וההורמונים, אך לאור הפוטנציאל הגבוה יחסית, המלצתי כן לשלב גירוי הורמונלי בזריקות, לאחר קדם טיפול (ללא המתנה לווסת כדי להתחיל). התאמנו פרוטוקול שכלל תשעה ימים של הזרקה של 225 יחידות של הורמונים (ללא זריקה נוספת צטרוטייד/אורגלוטרן שנשים רבות מתלוננות כי הן מאד כואבת). במקום זאת, השתמשנו בכדור המכיל פרוגסטרון למניעת ביוץ מוקדם. בסיום הטיפול, נשאבו תשע ביציות בשלות והוקפאו תשע ביציות.

המסר שלי לכל מי שעושה שימור פריון או טיפול להריון עם רזרבה תקינה או נמוכה – הוא לא לחשוש להביע את רצונכן בפני הרופא בפגישת הייעוץ. חשוב שטיפול השימור, יהיה נוח לכן ויעבור בקלות. ברוב המקרים, התאמת הטיפול לנתונים הרפואיים וגם לרצונותיה של המטופלת, מביא לתוצאה מיטביות. במעמד הייעוץ הראשוני במרפאה, אני תמיד מנסה להתאים את הטיפול למטופלת במידת האפשר.