התקדמות הידע הרפואי מאפשרת לנשים כיום, יותר מאי פעם, להביא ילדים לעולם גם בגילים מבוגרים. עם זאת, הטבע עדיין עושה את שלו, ועם השנים הסיכוי להצליח להביא ילדים לעולם, הולך ופוחת. כיום, מקובל להתייחס ברפואה לגיל 43 כאל נקודת בסיס להתייחסות (חשוב לזכור שמדובר בהערכות מבוססות סטטיסטיקה, ובסופו של דבר כל אישה היא אדם נפרד, עם נתונים משלה). אז מהו הסיכוי להרות מגיל 43 ומעלה ומה מקובל לעשות?

ראשית, חשוב לזכור שכל אישה נולדת עם מספר מוגבל של ביציות. במהלך החיים, מתרחש תהליך הדרגתי של אובדן ביציות, שמואץ בד"כ סביב גיל 34-35. בגילי 37-38 בממוצע, אצל נשים רבות, מספר הביציות מתחיל לקטון משמעותית. בגיל 43, ברוב המקרים, מספר הביציות הוא כבר קטן מאוד. כמו כן, בגיל זה, ייתכן שגם איכות הביציות נפגעה, והתקינות הכרומוזומלית שלהן אינה טובה כבעבר. התוצאות של כל אלו, עלולות להיות קושי מוגבר להיכנס להריון, סיכון רב יותר להריון לא תקין ולהפלה.

עם זאת – כיום, בזכות הידע הרפואי, וכן בשל התמיכה והסבסוד הממשלתיים, נשים רבות מצליחות להיכנס להריון בישראל גם בגילים אלה. בשל מגבלת הזמן, בגילים אלה מומלץ בד"כ להתמקד בטיפולים שנחשבים ליעילים ביותר, כלומר בטיפולי הפריה חוץ גופית, בהתאמה אישית מדויקת למצבה של האישה, לאחר בדיקות מקיפות. במסגרת טיפולים אלה, ניתן לנסות להגדיל את מספר הביציות שנשאבות, ולבחור את העובר בעל הסיכוי הרב ביותר להשרשה.

מהניסיון שלי, יש לבחון כל מקרה לגופו. כמו שפוריותן של צעירות יכולה להיות שונה בתכלית מאישה אחת לשנייה כך גם בפוריותן של נשים בנות 43 ויותר, יכולה להיות שונות.

יש כמה משתנים, שנותנים תקווה לסיכוי מוגבר גם בגילים אלו: לידה תקינה בעבר, בדיקה תקינה לחלל הרחם, כאשר אין בעיית זרע של בן הזוג וכאשר יש רזרבה שחלתית גבוהה יחסית לגיל. בסיכומו של דבר, רק לאחר שמבצעים הערכה של כל הנתונים הרפואיים, ניתן להעריך באופן כללי מהם סיכויי ההצלחה.

חשוב לדעת, שהטיפול בגיל 43 ומעלה, שונה מבחינת מינון והרכב התרופות, פרוטוקול הטיפול, ומועד תזמון שאיבת הביציות, מאשר טיפול בגילים צעירים יותר. אני מזמין כל אישה, גם בגילים אלו, להגיע אלי לייעוץ על מנת שנבחן יחד ביסודיות את הדרך הנכונה והמתאימה ביותר עבורה.