כישלונות השרשה חוזרים הם מצב קליני מאתגר ומורכב ביותר בטיפולי פוריות, הן בעבור המטופלות והן בעבור הרופאים המטפלים.
עם השנים רכשתי ניסיון רב בהתמודדות עם מקרים מסוג זה, וסייעתי לנשים רבות להיכנס להריון, גם לאחר כישלונות השרשה חוזרים.
תהליך ההשרשה
הפריה מתרחשת לאחר יצירת מפגש בין זרע לבין ביצית, במעבדה, ויצירת עובר/ים. לאחר שהעובר גדל, כעבור כמה ימים, יש להחזיר אותו לרחם האישה, על מנת שישתרש ויתפתח לתינוק – השלב ההתחלתי והקריטי הוא תהליך ההשרשה.
תהליך זה מורכב מאוד – וצריך להבין שבתור ברירת מחדל אצלנו (בני האדם) התהליך אינו מסתיים בהצלחה. כאשר נרשמים כישלונות השרשה חוזרים, כדאי לעצור רגע ולנסות לאתר את הבעיה לפני שמבצעים ניסיון נוסף. ברוב המקרים, הבעיה היא אחת מאלה:
כשל מהצד האימהי (הרחם) בתפקוד או במבנה הרחם עלול לגרום להשרשה להיכשל. בין הסיבות השכיחות: פוליפ, שרירן, דלקת "שקטה" ואדנומיוזיס. אפשר לאתר בעיות מסוג זה בבדיקות כמו אולטרה–סאונד, היסטרוסקופיה, לפרוסקופיה וביופסיה מחלל הרחם.
בעיות בתקינות הגנטית של העובר – עובר שאינו תקין מבחינה גנטית לא יצליח (לטובתנו) להשתרש. כאשר עוברים לא תקינים משתרשים ומביאים להריון ברוב המקרים נגרמת הפלה בשליש הראשון של ההיריון.
כישלונות השרשה חוזרים יכולים לנבוע גם מבעיות בתפקוד החצוצרות. כאשר החצוצרות "חולות" לפעמים מצטבר בתוכן נוזל דלקתי אשר לסירוגין נשפך גם לחלל הרחם ומפריע לתהליך ההשרשה התקין.
מחלות רקע כגון קרישיות יתר, מחלות אוטואימוניות (כשמערכת החיסון שלנו תוקפת את הגוף ופוגעת בתהליך ההשרשה).
גורמים גנטיים אצל שני בני הזוג. כאשר הדבר נדרש, יש לבצע את הבדיקות הנחוצות כדי לאתרן.
לאחר שקיימת הערכה באשר לבעיה שגורמת לכישלונות השרשה חוזרים, אפשר לגשת לביצוע הפריה חוץ גופית, תוך ניסיון להתמודד עם בעיה זו.
כדי לשפר את סיכויי ההצלחה ייתכן שיהיה צורך בשינוי בפרוטוקול, במינון אחר של הורמונים, או לעתים אף בהתערבות תרופתית או כירורגית. שימוש בשיטות כמו מעקב אחר העוברים שלפני ההשרשה באמצעות אמבריוסקופ, או אבחון גנטי לעובר, עשוי גם הוא לסייע במקרים נבחרים.
הטיפול בכל אישה נעשה תוך התאמה אישית למצבה, לממצאים ולצרכיה, כדי להגדיל את הסיכוי להיריון מוצלח וללידה.
סיפור הצלחה
א בת 39, בריאה בד"כ, הגיעה לייעוץ אחרי 9 ניסיונות של החזרת עוברים ללא הריון.
בהערכתה, מתוך דוחות המעבדה שלה, ראינו שאף פעם לא קיבלה עוברים בדרגה גבוהה, ותמיד עברה החזרות טריות לאחר שאיבה ללא מוקפאים. בנוסף בבדיקות הדם גילינו מדדי דלקת מעט מוגברים (מה שבד"כ אינו מצריך טיפול), אך באיזון העדין שנדרש כאשר יש בעיית פוריות, התחלנו בטיפול עם נוגדי דלקת (אספירין) למשך חודש. בטיפול החדש שינינו את תמהיל ההורמונים והורדנו כמובן מינונים ולשמחתנו הקפאנו עובר אחד בדרגה גבוהה. לאחר החזרה הוספנו גם קלקסן (לא בגלל קרישיות יתר אלא בגלל האפקט אנטי דלקתי שלו) וסטרואידים במינון נמוך. התזמון היה לפי הביוץ הטבעי שלה (בחישוב הנכון), מה שהביא לשמחתנו להריון מוצלח ולידה.
אנו גאים ומודים על הזכות להיות חלק מהתהליך שמביא חיים חדשים לעולם.
מוזמנות לקרוא פה על שיטות טיפול שמשפרות את הסיכויים להשתרשות העובר.