פעילות תקינה של מערכת החיסון חשובה מאד להצלחת טיפולי פוריות ולהשגת הריון בריא ולידה. העובר המיקרוסקופי המיועד להשתרש ברחם הוא בעצם כמו "שתל מיקרוסקופי" מהגבר לאישה המכיל מידע גנטי זר מהאבא.

לדוגמה (קיצונית): אם האישה הייתה מקבלת השתלת כליה או כבד מבן זוגה, רוב הסיכויים שמערכת החיסון הייתה תוקפת את האיבר המושתל, והייתה מתרחשת דחייה של השתל.

בטבע, להפתעתנו, הרחם הוא בעצם סביבה עוינת לעובר, ומערכת החיסון באופן טבעי מזהה את האויב ותוקפת אותו. מצב זה מתרחש ברוב המקרים, למעט בטווח זמן מסוים במהלך החודש שנקרא "חלון ההשרשה".

ברגע שעובר נכנס לחלל הרחם בזמן חלון ההשרשה, מתחילה תקשורת בינו לבין רירית הרחם: ראשית העובר "מודיע" על נוכחותו על ידי שליחת מולקולות ממסר – ושנית, העובר מבקש "אישור" להשתרש ברירית הרחם.
מערכת חיסון אימהית תקינה מאפשרת לאותו עובר לחדור לרירית הרחם על ידי "תכנות מחדש" של התגובה שלה מברירת המחדל שהיא דחייה, למצב של "סובלנות" כלפי הגוף הזר שנכנס אליה – וכך מתאפשרת ההשרשה.

ה"תכנות מחדש" הוא תהליך טבעי ותקין בקרב רוב האוכלוסייה, אך מדובר בתהליך קשה ומורכב יותר בנשים עם מערכת חיסון שהיא בבסיסה פעילה יתר על המידה (היפר-אקטיבית). לדוגמה: נשים הסובלות מסוגים שונים של אלרגיות, מחלות אוטו-אימוניות כמו לופוס (זאבת) אוAPLA , מחלות דלקתיות כרוניות כמו FMF או צליאק ומחלות של בלוטת התריס.

אישה עם מערכת חיסון "רגישה" או היפר-אקטיבית, אינה מצליחה לעתים לעבור את השינויים הנדרשים כלפי העובר, ולכן במקרים כאלו אנו רואים יותר כישלונות השרשה, הריונות ביוכימיים ואובדני הריון בשליש ראשון או בשליש השני המוקדם לפני שבוע 20.

אם תרצי לתאם ייעוץ בנושא כדי לבחון אם פעילות מערכת החיסון שלך היא הסיבה לכשלונות הטיפול עד כה, מוזמנת להשאיר לי פרטים.