למערכת החיסון יש תפקיד משמעותי בתהליך ההשרשה וקליטת הריון. אצל מטופלות רבות עולות לעתים שאלות הקשורות לנושא – כגון מתי יש לבצע בדיקות של מערכת החיסון בהקשר של הריון ולידה, או האם יש צורך לעבור הערכה של מערכת החיסון כשחווים בעיות פוריות? ובכן – כאשר שאר הבירור תקין ויש חשד סביר לרקע אימונולוגי במטופלות שמתמודדות עם הפלות חוזרות (לרוב עד שבוע 9), הריונות כימיים חוזרים ונשנים או כשלי השרשה, אפשר להציע התחלת בירור הקשור לתפקוד מערכת החיסון.

כשלים במערכת החיסון עלולים להוביל לדחיית העובר בכ5-10% מהמקרים של כשלונות טיפול חוזרים. דבר זה עלול להתרחש בכל גיל ללא קשר לרזרבה השחלתית וללא תלות במספר הילדים שכבר נולדו לאישה.

כפי שנכתב בפוסט הקודם שעלה באתר בנושא, ניתן לחלק את המצבים הקשורים בכישלונות השרשה ובהפלות חוזרות לשני סוגים:

הפרעות אוטואימוניות (85% מהמקרים) – שבהן מערכת החיסון תוקפת רקמות עצמוניות בגוף.

הפרעות אלואימוניות (15% מהמקרים) – שבהן מערכת החיסון האימהית מפתחת תגובה לנוגדנים ממקור אבהי, או כאשר קיימת זהות חיסונית בין האשה לבין הפרטנר (או תורם הזרע).

בשני מצבים אלו, עלולה להתעורר תגובה של תאי דם לבנים, שהם חלק ממערכת החיסון, נגד העובר.

חלק מההפרעות הללו יבואו לידי ביטוי במדדי דלקת מוגברים ויש מטופלות הסובלות משילוב בין כמה הפרעות, שאינן בהכרח תלויות זו בזו.

כצעד הראשון והחשוב ביותר באבחון, יש לקבל היסטוריה רפואית מפורטת שמכוונת אותנו לבדיקות הנכונות, על מנת להגיע לאבחנה המדויקת.

להלן כמה דוגמאות:

1. סיבוכים בהריונות קודמים כמו IUGR (עובר במשקל לידה נמוך), מחלות רקע אוטואימוניות במשפחה, רגישויות ואלרגיות כלליות.

2. הפרעות במערכת החיסון, שיש להן שכיחות עד 30% בנשים עם אבחנה של אנדומטריוזיס. לנשים שאינן חוות תסמינים כלשהם המכוונים להפרעה במערכת החיסון, אבל יש להן קרוב משפחה מדרגה ראשונה שמאובחן עם מחלה אוטואימונית, יש סיכון של עד 40% לנוכחות נוגדנים אוטואימונים גם כאשר מדובר באנשים בריאים לחלוטין.

למה נוכחות של נוגדנים חשובה כאשר אין מחלה עם תסמינים? מכיוון שבמטופלות ספציפיות עם רקע של הפלות/כשלונות השרשה, עצם נוכחות הנוגדנים יכולה לרמז על מערכת חיסון "היפר-אקטיבית" – עם רגישות יתר לשינויים.

דפוסים שמעידים על סבירות גבוהה לבעיה אימונולוגית

1. הריונות שמסתיימים באותו השלב בשליש הראשון לאחר הופעת דופק (לרוב עד שבוע (9.
2. דפוס של הריונות שמסתיימים יותר ויותר מוקדם בכל הריון נוסף, עד למצב של כשל השרשה.
3. לידה של בן (הריון שהושג במהירות) ולאחר מכן שורה של הפלות או הריונות כימיים.

אבחון בבדיקות מעבדה

פאנל בסיסי אותו ניתן לבקש מהרופא המטפל ולבצע בכל קופות החולים בישראל:

1. חלבון לא ספציפי ANTI NUCLEAR ANTIBODY – חלבון זה שקשור במספר מחלות אוטואימוניות כגון: זאבת (לופוס), דלקת מפרקים (RA) ועוד.
2. נוגדנים הקשורים במחלות של מערכת העיכול (דוגמא אחת: ASCA).
3. נוגדנים לבלוטת התריס (דוגמא אחת: TPO Ab).
4. נוגדנים לבלוטת יותרת הכליה (דוגמא אחת: ACA Ab).
5. נוגדנים הקשורים בתסמונת APLA (ACL,LAC,B2GLP1).
6. רמות חלבונים שהם חלק ממערכת החיסון אימונוגלובולינים: (IgA ,IgM ,IgG).

פאנל אימונולוגי אשר מתבצע בבתי חולים בארץ (באישור מיוחד שלא תמיד פשוט לקבל) ובמעבדות בחו"ל באופן פרטי

1. בדיקות אוטואימוניות – פרופיל של תאי NATURAL KILLER. לתאים אלו תפקיד חשוב ב"תכנות מחדש" של מערכת החיסון האימהית בתגובה להופעת העובר ברחם ולקידום השרשתו.
2. היחס בין תאי T-helper1 T-helper2 – תאים אלו מפרישים חלבונים:

אינטרפרון-גאמא, TNF-a, ואינטרלאוקינים 4,5,6,10. כל החלבונים האלו, באיזון הנכון, אחראיים על שינויים במערכת החיסון הרחמית המאפשרים את השרשת העובר ומפחיתים את הפעילות ה"תוקפנית" שפוגעת בתהליך ההשרשה.

3. בדיקות אלו-אימוניות – כלומר בדיקות הקשורות בתגובת מערכת החיסון האימהית לנוגדנים ממקור שאינו שלה והתאמה בין חלבונים של בן הזוג או התורם לבין אלו של האישה
   HLA-DQ-ALPHA, KILLER-CELL IMMUNE LIKE RECEPTOR (KIR)
   ובדיקת leukocyte antibody לתאי B/T.

כפי שציינתי, חשוב שמערכת החיסון לא תהיה תקיפה מדי כלפי העובר, אבל מצד שני, גם כאשר מערכת החיסון "רדומה" ולא מגיבה לעובר בגלל התאמת HLA בין האישה לגבר, לא מתרחשים השינויים הדרושים כדי שתתרחש השרשה.

מכיוון שהפרעות במערכת החיסון מתרחשות פעמים רבות בד בבד עם תגובה דלקתית מוגברת, אנו ממליצים לשלב גם פאנל מדדי דלקת שניתן לבצע בישראל בקופות החולים/מעבדות פרטיות:

1. מבחן שקיעת הדם ESR – קשור בסטטוס דלקתי בגוף
2. חלבון C-reactive protein – רמתו בדם עולה בזמן דלקת חריפה/כרונית
3. תאי פלזמה הפעילים בדלקת כרונית "שקטה" ברחם – ניתן לבדוק בהיסטרוסקופיה/ביופסיה/דם וסתי. לרוב, בישראל, נקבל תשובה של נוכחות חיובית/שלילית ולא כמותית (אותה ניתן למדוד במעבדות בחו"ל). כדאי לבדוק זאת בשילוב עם המיקרוביום של הרחם.

*למרות הקשר ההדוק בין פעילות תקינה של מערכת החיסון לבין השרשתו של העובר ברחם, חשוב להדגיש שהבדיקות לעיל אינן בגדר בדיקות שגרה/חובה בטיפולי פוריות, וההפניה לבדיקות אלו תתבצע לפי שיקול דעתו של הרופא המטפל בלבד. אנו ממליצים שלא לעבור בדיקות על דעת עצמכן גם אם הרופא המטפל אינו מסכים להתחיל בירור כזה או אחר וכמובן לא לקחת טיפול ללא ידיעת הרופא.