כבר הוכחנו את הצלחת טיפולי הפריון ושימור הפוריות בשימוש בגישה היפנית הדוגלת בשימוש במינוני הורמונים נמוכים בנשים עם הרזרבה שחלתית נמוכה.
הפעם נרצה להראות לכן מה הגישה היפנית משיגה בנשים עם רזרבה שחלתית תקינה:
ר. הגיעה אלינו לטיפול שימור פריון. השתמשנו במינון נמוך של 225 יחידות הורמון מגרה זקיקים והתוצאה היתה שאיבה של 27 ביציות, מתוכן הוקפאו כולן!
אז אם את שוקלת טיפול/שימור פריון, את מוזמנת להגיע אלינו ליעוץ ראשוני לא מחייב ולהיות בטוחה שאצלנו התוצאות מדברות בעד עצמן!
אשתף מס' פרמטרים בבדיקות דם/ אולטרסאונד שאמורים להדליק אצלכן נורה אדומה ולשאול את הרופא האם זה נכון להמשיך בטיפול?
ברוב הטיפולים מתבצע מעקב זקיקים במקביל לבדיקות רמות ההורמונים:
רמות הורמון זה למעשה משקפות את כמות וגודל הזקיקים המתפתחים. חשוב בתחילת סבב הטיפול שערכו יהיה נמוך (בתלות במעבדה: פחות מ-50 פיקוגרם או פחות מ- 150 פיקומול) טווח ערכים כזה מעיד על כך שהשחלות מאופסות לתחילת טיפול. בהמשך אמורה להיות עליה בקצב עליית ההורמון אשר משתנה בהתאם לתנאים השחלתיים.
רמות האסטרדיול מגיעות לשיא לקראת הביוץ. לרוב הגעה לערכים מעל 3500 פיקוגרם או 12,000 פיקומול מעידה על סיכון לגירוי יתר של השחלות.
הנקודה החשובה: אם לקראת השאיבה רמות האסטרדיול מתחילות לרדת במקום לעלות או משוטחות (כמעט לא עולות ולא יורדות) זה סימן שלילי, וכדאי לשקול ביטול של הסבב והתחלת מחזור טיפול חדש.
רמות ההורמון אמורות להיות נמוכות לכל אורך הטיפול (פחות מ-1 ננוגרם או פחות מ-3 ננומול).
הרמות אמורות לעלות לעלות רק לאחר הביוץ. ברמות גבוהות מאלו כדאי להיוועץ עם הרופא לגבי המשך הטיפול.
(הערה: תחת טיפול בDHEA עלולות להיות רמות בסיסיות גבוהות מהרגיל).
3. LH- הורמון ההצהבה
הורמון הגורם להבשלת וביוץ. אם רמת ההורמון עולה במהלך הטיפול מעל 10-15 יחידות, זה כמעט תמיד סימן לא טוב: או שמתחיל ביוץ וכדאי להזדרז עם השאיבה או שעליה זו יכולה לגרום לתהליכים מוקדמים מדי של התבגרות הביציות במהלך הטיפול ועל ידי כך הביציות שישאבו לא תוכלנה לעבור הפריה תקינה.
לצערי לפחות פעם בשבוע אני נתקל במקרה במרפאה של מטופלת שעברה שאיבה ולא היתה ביצית עקב ביוץ מוקדם או שלא היתה הפריה וזאת עקב חוסר איזון הורמונלי במהלך הטיפול.
הרופאים הם גם בני אדם, וחלקם עמוסים יותר או פחות. לכן טבעי שיש לפעמים פספוסים.
תשומת הלב לבדיקות גם מצידה של המטופלת תוריד את הסיכוי ל"פספוס" וזה כמובן לטובתכן!
בתמונה המצורפת ניתן לראות מעקב טיפול אמיתי של מטופלת. אפשר לראות בבירור שלקראת סוף הטיפול ה-LH עלה וירד (כפי שקורה לפני הביוץ), האסטרדיול ירד (מ-844 ל-450) והפרוגסטרון עלה (מ-2 ל-3.9). זוהי תמונה אופיינית לביוץ. לצערי ולמרות כל הסימנים נעשתה שאיבה (כמובן ללא ביצית).
מי מכן שחוששת מביוץ מוקדם,במיוחד כאשר התגובה היא של זקיק אחד עם סיכון לשאיבה ללא ביצית, תוכל לבקש לבצע אולטרסאונד טרם ההרדמה ובו לוודא כי אכן קיים עדיין זקיק בשחלה.
אני מקווה שהמידע ברור ויתן לכן את הכח להבין את הבסיס של ההורמונים בטיפולים ובעזרת תשומת הלב שלכן לעזור להפחית טעויות במהלך טיפולים!
שאלה:
שלום ד"ר גרין, אני בת 37 עם רזרבה שחלתית נמוכה.
עברתי סבב ראשון עם טיפול באסטרוגן של 1,500. ביום של הטריגר, זקיק אחד של 20 שהיה ריק.
בסבב השני עם אסטרוגן של יותר מ-3,000, היו שני זקיקים של 19 ושל 21 שהשתחררו רק אחרי שהרופא עשה שלוש שטיפות של הזקיק במדיום.
בסבב השלישי עם אסטרוגן של 2,600, היו שני זקיקים של 21 ושל 18 מ"מ, הגדול נשאב והשני היה ריק.
בכל המקרים, הטריגר היה של אוביטרל ושל שני דקפפטיל אחרי 36 שעות. הביציות שכן נשאבו היו בשלות והיו הפריות.
מאחר שערכי האסטרוגן תאמו את מספר הזקיקים, אני מרגישה שהביציות פשוט נדבקות לזקיק ולא משתחררות.
מה אפשר לעשות כדי לטפל בתופעה? האם לשנות משהו בטריגר? קראתי שכתבת שאפשר להרחיב את חלון השאיבה מעבר ל-36 שעות, זה יכול לעזור (קצת מפחיד לפספס את הביוץ לא?)
תשובה:
שלום ותודה על השאלה,
1. זקיק ריק הוא מונח לא מדויק, אם במעקב עד לשאיבה, התנאים ההורמונליים הצביעו על זקיק שמתפתח, אז חייבת להיות בו ביצית (לפעמים יש מבנה דמוי זקיק שהוא בעצם ציסטה שמפרישה הורמונים, אך במקרה כזה אין עליה הדרגתית באסטרדיול כתגובה לגירוי הורמונלי).
שאיבה של זקיק בודד (או של מספר זקיקים) ללא ביצית שמגיעה למעבדה בסופה של הפעולה, יכולה להתרחש מכמה סיבות:
א. סיבה טכנית – כלומר לא כל הנוזל נשאב כהלכה מתוך הזקיק עקב מיקום אנטומי אשר אינו מאפשר גישה נוחה ולפעמים בשילוב עם "הדמיה לא נאותה".
ב. סיבה ביולוגית – כאשר יש שינוי בתנאים ההורמונליים: ירידה או חוסר עליה ברמות אסטרדיול בסוף הטיפול, עליה ברמות ה-LH ביום ההחלטה על שאיבה, עליה של פרוגסטרון לפני השאיבה וכו'. במצב כזה, הביצית עלולה לעבור תהליכים ביולוגיים של "הזדקנות" ואז אינה מגיבה ל"אות" שגורם לתהליכי הבשלה סופיים ולשחרור הביצית אל תוך הנוזל שבזקיק.
בהחלט יש מטופלות שהזקיקים שלהן צריכים חשיפה ארוכה יותר מ-36 שעות. במרפאתי, יצא לנו לתת עד 42 שעות חשיפה כדי לקבל ביציות, כאשר בטיפולים קודמים לא היו "זקיקים ריקים" כביכול.
כמובן, זה לא מתאים בכל טיפול וצריך לקבל את ההחלטה בהתאם לתנאים ההורמונליים של כל אחת.
לקבוצת הפייסבוק
למרפאה הגיעה בת 32, עם 0.16 – AMH שעברה סבב שימור במרפאה אחרת בו כמובן קיבלה "כמקובל" מינון של 450 יחידות הורמון מוביל:
תגובה של זקיק בודד, למזלה היא לא הסכימה לשאיבה והסבב בוטל.
במרפאתנו, עברנו על פאנל בדיקות מורחב, והמטופלת קיבלה טיפול הכנה בחודש שקדם לחודש הטיפול.
בטיפול עצמו, הרשינו לעצמנו "להתפרע" יותר ממה שניתן בדרך כלל, ונתנו 275 יחידות פרגובריס, ללא זריקה לעיכוב הביוץ (צטרוטייד/ אורגלוטרן), כי יש נשים שאצלן זה מפיל את רמות ההורמונים שהגוף מפריש. התוצאה הייתה שאיבה והקפאה של 9 ביציות!
בכל פעם, אנו שמחים להיווכח כי הגישה היפנית לטיפול במקרים של רזרבה נמוכה, שמבוססת על איזון הורמונלי מדויק בחודש המקדים ומתן מינונים סבירים – היא גישה מנצחת!
אתן מוזמנות לשתף לחברות למסע, אנו מלווים מטופלות בכל הארץ. לתיאום ייעוץ פרונטלי/דיגיטלי התקשרו והשאירו הודעה או כתבו וואטסאפ
058-7000634
כחלק מתהליך בירור אי פריון של בני זוג נדרש בן הזוג לבצע בדיקת זרע על מנת להעריך את איכות הזרע שלו.
משאלות שחזרו בנושא זה בקבוצת הפייסבוק שלי, אתייחס לפרמטרים העיקריים הנבדקים בבדיקת הזרע ומהם הערכים הנחשבים לתקינים על מנת שתוכלו להבין את תוצאות הבדיקה בעצמכם:
1. נפח הדגימה (semen volume): נפח זירמה תקין צריך להיות 1.4 מ״ל ( בין 1.3-1/5).
2. חומציות (PH): דרגת חומציות תקינה צריכה להיות מעל 7.5 (PH בסיסי).
3. ריכוז תאי הזרע (sperm concentration): ריכוז תאים תקין בדגימה צריך להיות מעל 16 מיליון/ מ״ל.
4. תנועתיות (motility): התנועתיות מחושבת באחוזים מתוך הריכוז הכללי של תאי הזרע בדגימה וצריכה להיות 42% ומעלה וכוללת בתוכה את כל סוגי התנועה, מתנועה מקומית ועד תנועה פרוגרסיבית.
5. תנועה פרוגרסיבית/ מתקדמת (progress motility): מתייחסת לאחוז תאי הזרע בעלי התנועה הטובה ביותר- מהירה וישרה וצריכה להיות 30% ומעלה.
6. ספירה כוללת של תאי זרע בדגימה( total sperm count): מתייחסת לכמות האבסולוטית של תאי הזרע בדגימה ומחושבת מהכפלת ריכוז תאי הזרע בנפח הדגימה. כמות תאי הזרע בזירמה צריך להיות 39 מיליון תאים ומעלה.
7. חיות (viability): בדיקת חיות של תאי זרע נדרשת כאשר מבחינים באחוז תנועה ותנועתיות פרוגרסיבית הנמוכים מהערכים המוגדרים כתקינים ויש ספק בדבר חיותם. אחוז תאי זרע בעלי חיות בדגימה צריך להיות 54% ומעלה. (גם תא ללא תנועה יכול להיות בר חיות).
8. מורפולוגיה (morphology): מתייחסת למבנה של תאי הזרע. לתא זרע מראה אופייני המכיל ״ראש״, ״צוואר״ ו״זנב״ ומדד זה מתייחס לאחוז תאי זרע בעלי מורפולוגיה תקינה ואחוז תאי זרע בעלי פגמים בראש, בצוואר או בזנב. אחוז תאי הזרע בעלי מורפולוגיה תקינה צריך להיות 4% ומעלה.
* כל הערכים המוגדרים נקבעו ע״פ ארגון הבריאות העולמי ומעודכנים מעת לעת לפי השינויים באיכות הזרע העולמית.
* חשוב לציין כי לעולם אין להתייחס ולהסיק מסקנות בהתבסס על תוצאות בדיקת זרע אחת בלבד ויש לחזור על הבדיקה בטווח של חודש ימים לפחות.
מקווה שהמידע עזר ובהצלחה לכולם!
אחד מהמדדים שמקובל כיום לעקוב אחריהם כשעוסקים בפוריות, הוא רמת ההורמון AMH של האישה.
בואי לגלות 10 עובדות חשובות ומרתקות על ההורמון המשמעותי הזה.
אם יש לך רמות AMH נמוכות ואת מעוניינת להיכנס להריון או לשמר פוריות, צרי עמנו קשר ונשמח לתת לך מענה אישי.
שאלה:
שלום ד"ר גרין, אני בת 38, עברתי עד כה שלוש שאיבות עם כמויות יפות של ביציות (8, 12, 14).
עם זאת, הביציות יוצאות ריקות ומכל סבב שאיבה נוצרים רק עובר אחד או שניים. מדוע זה מתרחש?
תשובה:
שלום ותודה על השאלה.
ראשית, יש לציין כי זקיק ריק הוא מונח לא מדויק. אם במעקב עד לשאיבה התנאים ההורמונליים הצביעו על זקיק שמתפתח, אז חייבת להיות בו ביצית.
שאיבה של זקיק בודד (או מספר זקיקים) ללא ביצית במעבדה, יכולה לקרות מכמה סיבות:
1. סיבה טכנית – כלומר לא כל הנוזל נשאב כהלכה מתוך הזקיק.
2. סיבה ביולוגית – כאשר יש שינוי בתנאים ההורמונליים מסיבות שונות – ירידה ברמות אסטרדיול בסוף הטיפול, עליה של LH לפני תכנון השאיבה, עליה של פרוגסטרון ועוד. במצב כזה, הביצית עלולה לעבור תהליכים ביולוגיים של "הזדקנות" ואז היא אינה מגיבה ל"אות" שגורם לתהליכי הבשלה סופית ושחרור הביצית לתוך הנוזל שבזקיק.
התקדמות הידע הרפואי מאפשרת לנשים כיום, יותר מאי פעם, להביא ילדים לעולם גם בגילים מבוגרים. עם זאת, הטבע עדיין עושה את שלו, ועם השנים הסיכוי להצליח להביא ילדים לעולם, הולך ופוחת. כיום, מקובל להתייחס ברפואה לגיל 43 כאל נקודת בסיס להתייחסות (חשוב לזכור שמדובר בהערכות מבוססות סטטיסטיקה, ובסופו של דבר כל אישה היא אדם נפרד, עם נתונים משלה). אז מהו הסיכוי להרות מגיל 43 ומעלה ומה מקובל לעשות?
ראשית, חשוב לזכור שכל אישה נולדת עם מספר מוגבל של ביציות. במהלך החיים, מתרחש תהליך הדרגתי של אובדן ביציות, שמואץ בד"כ סביב גיל 34-35. בגילי 37-38 בממוצע, אצל נשים רבות, מספר הביציות מתחיל לקטון משמעותית. בגיל 43, ברוב המקרים, מספר הביציות הוא כבר קטן מאוד. כמו כן, בגיל זה, ייתכן שגם איכות הביציות נפגעה, והתקינות הכרומוזומלית שלהן אינה טובה כבעבר. התוצאות של כל אלו, עלולות להיות קושי מוגבר להיכנס להריון, סיכון רב יותר להריון לא תקין ולהפלה.
עם זאת – כיום, בזכות הידע הרפואי, וכן בשל התמיכה והסבסוד הממשלתיים, נשים רבות מצליחות להיכנס להריון בישראל גם בגילים אלה. בשל מגבלת הזמן, בגילים אלה מומלץ בד"כ להתמקד בטיפולים שנחשבים ליעילים ביותר, כלומר בטיפולי הפריה חוץ גופית, בהתאמה אישית מדויקת למצבה של האישה, לאחר בדיקות מקיפות. במסגרת טיפולים אלה, ניתן לנסות להגדיל את מספר הביציות שנשאבות, ולבחור את העובר בעל הסיכוי הרב ביותר להשרשה.
מהניסיון שלי, יש לבחון כל מקרה לגופו. כמו שפוריותן של צעירות יכולה להיות שונה בתכלית מאישה אחת לשנייה כך גם בפוריותן של נשים בנות 43 ויותר, יכולה להיות שונות.
יש כמה משתנים, שנותנים תקווה לסיכוי מוגבר גם בגילים אלו: לידה תקינה בעבר, בדיקה תקינה לחלל הרחם, כאשר אין בעיית זרע של בן הזוג וכאשר יש רזרבה שחלתית גבוהה יחסית לגיל. בסיכומו של דבר, רק לאחר שמבצעים הערכה של כל הנתונים הרפואיים, ניתן להעריך באופן כללי מהם סיכויי ההצלחה.
חשוב לדעת, שהטיפול בגיל 43 ומעלה, שונה מבחינת מינון והרכב התרופות, פרוטוקול הטיפול, ומועד תזמון שאיבת הביציות, מאשר טיפול בגילים צעירים יותר. אני מזמין כל אישה, גם בגילים אלו, להגיע אלי לייעוץ על מנת שנבחן יחד ביסודיות את הדרך הנכונה והמתאימה ביותר עבורה.
שאלה:
מהי עמדתך בנושא תוספת NMN לנשים עם רזרבה שחלתית נמוכה?
תשובה:
יש כמה תוספי מזון ש'מככבים' בקבוצות פוריות בארץ ובעולם ובהם NMN ו- NAD- הזמינים באתרים כגון iHerb. מקבוצת ה-וnatural polyphenol ניתן למצוא תוספים כגון רזברטרול או Pterocarpus marsupium שקצת יותר קשה להשיג בפורמולה פעילה, ואשר יש צורך להזמין מאתרים אוסטרליים או מארה"ב.
רוב המידע לגבי שיפור באיכות/כמות הביציות אחרי שימוש בחומרים אלו, מגיע מפורומים של מטופלות ומרופאים בעלי עניין, ולא ממחקרים אובייקטיביים. בשלב זה, אין מידע רפואי מהימן לגבי השפעה חיובית בנשים בהקשר של פריון, לגבי אף אחד מהתוספים החדשים האלה (כן יש מידע ראשוני על בעלי חיים אבל ידוע שלא כל מה שעובד בעכברות, עובד בבנות אדם).
במרכז לרזרבה שחלתית ירודה בו התמחתי ביפן, כעת מתבצע מחקר אובייקטיבי רציני על חלק מהתוספים. כאשר יתפרסמו תוצאותיו כמובן שאדאג לעדכן.
בשלב זה, הייתי נזהר מליטול תוספים אלו ללא המלצת הרופא המטפל, כי לא ברור אם יש תועלת ואולי אפילו נזק.
שאלה:
שלום ד"ר גרין, אני מטופלת IVF, כשברקע יש לי שחלות פוליציסטיות ועברתי כריתת חצוצרות.
עברתי שלוש החזרות של עוברים קפואים בני חמישה ימים ללא השתרשות, למרות רירית עבה ותקינה לחלוטין, היסטרוסקופיה תקינה, פיפל ואספירין.
קראתי פוסט שלך לגבי אופציות להגברת השתרשות, כמו הזלפת HCG, פלזמה עצמונית וכו'.
השאלה שלי היא למה בעצם הטיפולים המוצעים בפוסט לא מוכרים לכלל? או למה רבים מרופאי הפוריות לא משתמשים או ממליצים על אופציות אלו? אשמח לדעת מה צריך לעשות על מנת לקבל את הטיפולים המוצעים.
תשובה:
שלום ותודה על השאלה החשובה. יש מעט מאד טיפולים בתחום הפוריות שיש עליהם הסכמה רחבה בין כלל רופאי הפוריות. כל רופא מטפל לפי הניסיון האישי שלו וכפי שנראה לו נכון.
בנוסף, כמו בכל תחום בחיים, גם ברפואה יש יותר רופאים יותר "שמרניים" ויש יותר "פרוגרסיביים".
ברשותך אתן כמה דוגמאות מעולם טיפולי הפוריות:
1. לקח בערך 20 שנה לעבור ממצב שרוב הטיפולים הם "פרוטוקול ארוך", עד שהעזו לנסות והבינו שיש יותר יתרונות בפרוטוקולים קצרים וכיום זה הפרוטוקול הכי נפוץ.
2. שימור פוריות – היום זה נראה דבר בסיסי ויש המון ילדים שנולדו לאחר הקפאת ביציות, אבל נזכיר שטיפולי IVF קיימים יותר מ-40 שנה ולקח לאיגודים המקצועיים והשמרניים לא מעט זמן לקבל ולאפשר טיפולים לשימור פוריות, שמבוצעים רק ב-15-10 שנה האחרונות.
3. החזרת עוברים מוקפאים על מחזור טבעי – למרות שכבר יש לא מעט הוכחות שהפרוטוקול הזה עדיף גם מבחינת סיכויי הצלחה וגם מבחינת הפחתה בסיבוכי הריון, עדיין יש רופאים שמתעקשים לעשות החזרות עם הכנה של אסטרופם (מה שמבטל את פעילות הגופיף הצהוב בשחלה).
כך זה גם בנוגע להזלפת HCG ,GCSF ,PRP לרחם – יש כיום מידע ראשוני בספרות הרפואית שלפיו לטיפולים אלו יש פוטנציאל לשפר את סיכויי ההשרשה. אני בטוח שאם תשאלי בקבוצות פתוחות, תמצאי לא מעט מטופלות (חלקן שלי), שרק אחרי הזלפה לרחם הצליחו להיכנס להריון. הרופאים היותר שמרניים יחכו עוד 15-10 שנה, ואם כלים אלו יהפכו לטיפול סטנדרטי ומקובל, יציעו אותם למטופלות שלהם. בניגוד להם, יש רופאים שיחליטו להציע את הטיפול על סמך ניסיון אישי וידע ראשוני, שחולקים ביניהם רופאים ממרפאות בעלות שם עולמי, אשר מטפלים בנשים ובזוגות מכל העולם.
עוברים טיפולי פוריות? אין ספק שלא מדובר בחוויה פשוטה. עם זאת, כמה המלצות בסיסיות, עשויות להקל על התהליך ואפילו להגדיל את סיכויי ההצלחה שלכם:
בהצלחה, אנחנו כאן למענכם!
הפריה חוץ גופית (IVF) היא טכניקה רפואית מתקדמת המאפשרת לאנשים שמתקשים להביא ילדים לעולם, להגשים את חלומם. בואו לגלות חמישה דברים שחשוב לדעת עליה
אנשים רבים שמבקשים להביא ילדים לעולם, מתקשים להיכנס להריון ולהגשים את חלומם. לשמחתנו, מדע הרפואה התקדם מאוד בעשורים האחרונים ומאפשר לנשים וגברים רבים להפוך להורים, בעזרת טכניקות שונות – ובראשן הפריה חוץ גופית. הנה כמה דברים שחשוב לדעת על ההליך:
הפריה חוץ גופית – אנחנו כאן בשבילך
בעיות פוריות יכולות לעורר תחושה של בדידות, אולם חשוב לנו מאד שתדעי שאת לא לבד. אם את זקוקה לטיפולי פוריות לרבות הפריה חוץ גופית, אנחנו במרפאת greenfertility כאן למענך. טיפולי פוריות הם תהליך שיכול להיות מורכב או ממושך, אולם חשוב לזכור כי רוב מי שעוברים אותו, יצליחו להגשים את חלומם, זה רק עניין של זמן ושל התאמה.
אנחנו ב- greenfertilityנמצאים כאן עבורך כדי לעבור עמך את ההליך, להתאים עבורך את הטיפול הנכון לך ביותר ולעזור לך להגשים את החלום. למידע נוסף השאירי לנו פרטי קשר.
שאלה:
שלום, אני נמצאת לאחר הפלות חוזרות ולידה שקטה יזומה בחודש חמישי, בטיפולי IVF לילד ראשון מזה כשלוש שנים, כשהסיבה הראשונית לטיפולים היא אנדומטריוזיס שחלתי עמוק (מנותח) ושחלות פוליצסטיות.
נתגלה בקריוטיפ שאני נשאית של טרנסלוקציה מאוזנת שעברה לעוברית באופן לא מאוזן.
בעלי נבדק, איכות הזרע טובה ותקינה והקריוטיפ שלו תקין. בסבבי ה-IVF עד כה, בד"כ מצליחים להגיע לשני עוברים בדירוג 8a וb.
לאור גילי, 37, ושאר הנתונים, מהי הדרך המומלצת לי – תרומת ביצית או PGD?
מהם סיכויי ההצלחה של PGD בגילי וטרנסלוקציה ללידת ילד בריא, אל מול תרומת ביצית?
תודה על המענה.
תשובה:
הסיכויים שלך להרות מעובר שנדגם ויצא תקין אחרי PGD (אם לדייק PGTA), הם כ-40%-50% פר החזרה (בהנחה שיהיה עובר אחד תקין להחזיר) ושאין בעיה מכנית בחלל הרחם (ציינת הפלות חוזרות ולידה שקטה).
לכן, בירור מקיף לחלל הרחם מתבקש לפני החזרת עוברים. בתרומת ביצית, הסיכויים להריון נעים בין 40%-70% פר החזרה, בכפוף למסלול התרומה שבחרת.
כשמדברים על טיפולי פוריות, נהוג בדרך כלל לחשוב על נשים, אולם חשוב לדעת שבמקרים רבים (כמחצית) של קושי להרות, בעיית הפוריות היא של הגבר ובמקרים אחרים שני בני הזוג מתמודדים עם בעיה. אילו טיפולי פוריות עוברים גברים או מעורבים בהם? להלן חמישה טיפולי פוריות נפוצים שחשוב להכיר:
1. הזרעה תוך רחמית (IUI): זהו הליך פשוט שבו שוטפים ומרכזים את הזרע לפני החדרה לרחם האישה, בסמוך למועד הביוץ. הליך זה מגדיל את הסיכוי שהזרע האיכותי ביותר יגיע לביצית בתזמון הנכון ויפרה אותה.
2. הפריה חוץ גופית (IVF): הליך מורכב יותר שבו שואבים ביציות משחלות האישה. ביציות אלו מופרות לאחר מכן במעבדה בעזרת זרע שנותן הגבר. לאחר מכן מוחדרים העוברים המתקבלים לרחם האישה. טיפול זה משמש לעתים קרובות כאשר מתגלות בעיות קלות בתנועתיות הזרע או כאשר לגבר יש ספירת זרע נמוכה.
3. הזרקת זרע אינטרציטופלזמית (ICSI): וריאציה של IVF, שבה זרע בודד מוזרק ישירות לביצית. הליך זה משמש לעתים קרובות כאשר מתגלות בעיות יותר חמורות בזרע, כגון תנועתיות מאד נמוכה או צורות לא תקינות.
4. הנצה: הליך שנעשה ביחד עם הפריה חוץ גופית, שבו נוצר חור קטן במעטפת החיצונית של הביצית כדי לעזור לעובר לשבקוע ולהשתרש ברחם. טיפול זה משמש לעתים קרובות כשיש היסטוריה של מחזורי IVF כושלים, או כאשר לגבר יש ספירת זרע נמוכה.
5. הוצאת זרע מהאשך: במקרים שבהם יש בעיות בייצור זרע, למשל אצל גברים עם אזוספרמיה, ניתן לבצע הליך להוצאת זרע כירורגית מהאשכים או מיותרת האשך (חילוץ זרע מהאשכים) או מצינור הזרע (שאיבת זרע אפידידימלית). ניתן להשתמש בזרע מהאשך, עבור הזרקת זרע אינטרציטופלזמית או לצורך הקפאה לשימוש עתידי.
חשוב לדעת: אלו אינן האפשרויות היחידות הקיימות, ומהלך הטיפול הטוב ביותר תלוי בגורם לבעיות הפוריות. מומחה פוריות יוכל להעריך כל מקרה ולהמליץ על הטיפול המתאים ביותר. מעוניינים בייעוץ? מוזמנים ליצור איתנו קשר ונשמח לסייע.
שאלה:
באחרונה אני קוראת על מחקרים ועל מקרים בהם מוחזר רק עובר אחד לרחם בטענה שאם מחזירים יותר, עובר אחד מפריע לשני להיקלט וגם "מעמיס" על הרחם בניסיון לקלוט את שניהם, ללא קשר לגיל האישה או העובר. אשמח לשמוע דעתך בנושא. עד כה הוחזרו אצלי תמיד עוברים טריים וההיריון לא נקלט. כרגע אני לפני החזרת מוקפאים. לדעתי זה "הצ'אנס האחרון" שלי כי אני בת 41, ואני מעוניינת לדעת כיצד כדאי לפעול.
תשובה:
קראתי את המחקר ב-JAMA שאליו את מתייחסת. אני לא חושב שזה "תורה מסיני", אך אני בדרך כלל נוקט בגישה של עובר אחד (במיוחד אם מדובר ביום 5) והחזרת מוקפאים על מחזור טבעי. השילוב הזה בד"כ נותן תוצאות טובות יותר, הן מבחינת קליטת הריון והן מבחינת תקינות ההריון ופחות סיבוכי הריון.
כיצד מתבצעת הקפאת עוברים, באיזה שלב בחיי העובר ולמה היא משמשת? כל התשובות במאמר הבא
אחד התהליכים הרפואיים המתקדמים ביותר, שמאפשר כיום לרבים להביא ילדים לעולם ולהגשים את החלום להורות, הוא הקפאת עוברים. תהליכי הקפאת עוברים מתבצעים כחלק מתהליך הפריה חוץ-גופית (IVF), שלרוב כוללים גם מתן טיפול הורמונלי לגירוי שחלתי, שאיבת ביציות והפריית הביציות במעבדה.
הקפאת עוברים היא טכניקה לשימור עוברים, בה עושים שימוש במספר מקרים:
1. שימור עוברים עודפים שנותרו משאיבה של ביציות לצורך שימוש בהם בעתיד.
2. הקפאת כל העוברים במחזור טיפול בו לא נרצה להחזיר עובר לרחם האישה מסיבות רפואיות או סוציאליות.
3. שימור פריון (ניתן להקפיא עוברים או ביציות) מסיבות רפואיות או סוציאליות, ו/או על מנת להאריך את תקופת הפריון ולהגדיל את הסיכוי להרות בגיל מבוגר.
ניתן לבצע את ההקפאה בשלבים שונים של גיל העובר, מקובל להקפיא הן בשלב חלוקת התאים (2–3 ימים לאחר ההפריה) והן בשלב הבלסטוציסט (5–6 ימים מההפריה).
טרם ההקפאה כל עובר מקבל ציון לפי שלב וטיב ההתפתחות שלו, ציון זה ישמש בהמשך את הרופא.ת המטפל.ת בתכנון ההחזרה העתידית של אותם עוברים.
השיטה העיקרית בה נעשה שימוש כיום לצרכי הקפאת עוברים הינה זיגוג או ויטרפיקציה, המתבססת על קירור מהיר המאפשר הקפאה ללא יצירת גבישי קרח. לשיטה זאת יתרונות רבים:
1. שרידות עוברים גבוהה יותר.
2. שיעור יחסית גבוה יותר של הריונות.
3. ירידה בסיכון לנזק בחומר הגנטי של העובר.
לאחר שלב ההקפאה, העובר מוכנס למיכל חנקן נוזלי, ונשמר בטמפרטורה של 196- מעלות צלזיוס בתוך מבחנות או קשיות.
זקוקות למידע נוסף על הקפאת עוברים? יש לכן שאלות? מוזמנות להשאיר לי פרטים, ואשמח לסייע.
שאלה:
אני אחרי הזרעה שלישית, וזה החודש הראשון שהתחלתי גונאל. 3 ימים היו במינון 62.5 ואז הרופא העלה לעוד 4 ימים ל-75.
כל חודש יש לי 2-3 זקיקים, והחודש עם הגונאל היה רק זקיק אחד.
האם זה נורמלי? אני מבינה מבנות אחרות שהיו להן המון זקיקים בעזרת הגונאל… ברור לי שזה מאוד אינדיבידואלי, אבל נשמע לי שזקיק אחד אחרי כל כך הרבה הורמונים אולי מעיד על משהו לא מוצלח?
תשובה:
ההמלצה היא בכל תחילת סבב, בין אם זה הזרעה או IVF, לגשת לרופא לעשות ספירת זקיקים נחים – AFC. הבדיקה מבטאת את הפוטנציאל השחלתי באותו חודש. תוצאות הבדיקה עוזרות לרופא להחליט על המינון של ההורמונים בהתאם לכמות הביציות שהוא מצפה לקבל באותו חודש.
במקרי רזרבה שחלתית נמוכה – פחות הוא יותר!
מ', בת 35, התמודדה עם רזרבה שחלתית נמוכה שהתבטאה ב-AMH-0.18. היא פנתה למרפאה שלי לטיפולי שימור פוריות על ידי הקפאת ביציות. במרפאה אחרת, היא עברה טיפול אחד בפרוטוקול אנטגוניסט (צטרוטייד/אורגלוטרן) הפופולרי ומנופור 450 יחידות, כאשר התגובה הייתה שאיבה של שתי ביציות והקפאה של ביצית אחת בלבד.
בייעוץ במרפאתי נבדק מספר הזקיקים הנחים ונמצאו עשרה זקיקים כאלו בשתי השחלות יחד. בדיקה זו מוצאת את הפוטנציאל לשאיבה באותו החודש בזמן אמת, ויש לעבור אותה בכל טיפול שימור פוריות על רקע רזרבה שחלתית ירודה.
בטיפול הראשון במרפאה שלי, לאחר איזון הורמונלי, התחלנו במינון 275 יחידות, עם מינימום זריקות ללא צטרוטייד או אורגלוטרן (התנהלות ששמורה לשימור מאחר ולא מתקיימת החזרה) ועם מינימום בדיקות מעקב (בממוצע 2-3 בדיקות במהלך הטיפול). כתוצאה, נשאבו 10 ביציות – כלומר, מוצה הפוטנציאל, והוקפאו שש ביציות.
כדי להשיג תוצאות טובות אף יותר, חזרנו על אותו הפרוטוקול ואת זריקות הדקהפפטיל (האהובות) החלפנו בספריי סינארל בטווח רחב יותר ולא 36 שעות (כמקובל). התוצאה הייתה שאיבה של תשע ביציות שמתוכן הוקפאו שמונה.
המסקנה מהמקרה של מ', ומטיפולים במטופלות רבות נוספות, היא שברזרבה שחלתית נמוכה – פחות הוא יותר. לפעמים יש לעשות שינוי ולדייק את ההחלטות, כדי למקסם את התוצאות – במיוחד בטיפולי שימור פוריות בגלל רזרבה נמוכה.
