שאלה:
שלום ד"ר, האם ידוע לך אם יש תזונה או פעילות ספורטיבית מסוימת שעשויה לתרום להשרשה?
תשובה:
אני בעד פעילות גופנית במהלך טיפולי פוריות, לגבי סוג הפעילות, חשוב שתמצא חן בעיני המטופלת כך שיהיה סיכוי גבוה יותר שתתמיד. לגבי תזונה, אני עובד בשיתוף פעולה עם מספר נטורופתיות ותזונאיות להתאמת תפריט אישי. בהכללה, תזונה ים תיכונית עשירה בירקות ופירות, עם פחות בשר ופחמימות וסוכרים, הודגמה במחקרים כמשפרת הצלחה בטיפולי פוריות.
שאלה:
האם "צטרוטייד" משפיע באיזשהו אופן על גדילת הזקיקים? אני יודעת שהוא אנטגוניסט ל-gnrh ובעצם המוח מקבל פקודה לא להפריש lh, אבל אשמח לדעת יותר, מה הוא בעצם עושה מבחינת הזקיקים?
אני מקבלת אותו ביום ה-6 להזרקות. ביום הרביעי הזקיקים היו קטנים מתחת ל-10. כ-7-8 זקיקים בצד אחד וכ-10 זקיקים בצד שני וה-lh היה 1.1 והפרוגסטרון גם 1.1.
האם באמת נכון יותר לפי הנתונים ולפי דעתך לתת ביום ה-6 ולא ביום ה-5?
תשובה:
הבחירה במעכב הביוץ (צטרוטייד או אחרים) יכולה להיות לפי פרוטוקול FIX קבוע או FLEXIBLE מותאם אישית. בפרוטוקול FIX נותנים לכולן מיום 6 את הצטרוטייד/אורגלוטרן. בפרוטקול מותאם אישית ההחלטה מתקבלת בהתאם לגודל הזקיקים/השינויים בהורמונים מהביקורת הראשונה לשניה ובהתאם לגיל האישה ותוצאות טיפולים קודמים (יש נשים שתהליך הביוץ מתחיל אצלן בשלבים שונים ובגדלים של זקיקים שונים). כמו כן אפשר לתת לפעמים חצי מינון בלבד.
בגופנו יש מיליוני תאים, ובכל תא יש מקור אנרגיה הנקרא "מיטוכונדריה". הביצית היא התא הגדול ביותר בגוף, ולכן יש לה צורך בהכי הרבה "סוללות", יותר מאשר לכל תא אחר בגוף!
עם התבגרות האישה, התפקוד האנרגטי של תאי הביצית יורד – וזו אחת הסיבות לירידה באיכות ובכמות הביציות. כדי לסייע להן, ניתן לנסות "להטעין" את תאי הביציות במספיק אנרגיה, ואז ייתכן שהתא יוכל לתפקד בצורה טובה יותר – והביצית תוכל לגדול ולהבשיל בהמשך.
אחת הדרכים לעשות זאת היא באמצעות נטילה של קו-קיו10 (CoQ10) תוסף תזונה מקבוצת האנטי-אוקסידנטים (לא מדובר בהורמון).
תוסף זה יכול לסייע
המינון שנבדק כיעיל ברוב המחקרים, במטרה להשלים את החסר ולשפר את תוצאות הטיפולים, הוא 200 מ"ג, 3 פעמים ביום. בשנים האחרונות משווק תכשיר יותר פוטנטי בשם יוביקווינול UBIQUINOL, – כך שניתן לקבל אפקט דומה במינון מופחת של 100 מ"ג פעמיים ביום או 200 מ"ג פעם אחת ביום.
מבחינה תזונתית – יש כמה המלצות נטורפתיות שחשוב לשים אליהן לב:
למידע נוסף על טיפולי פוריות ותוספי תזונה וקבלת ייעוץ נטורופתי, אתן מוזמנות להשאיר לנו פרטי קשר ונשמח לסייע.
דיאה/דהא – DHEA – dehydroepiandrosterone הוא הורמון טבעי, ששייך לקבוצת ההורמונים הגבריים שמיוצרים בגוף האישה, נקראים 'אנדרוגנים' ומשמש כמצע (סובסטרט) לייצור הורמונים פעילים – שהעיקרי בהם הוא טסטוסטרון. בחלק מהנשים עם רזרבה שחלתית נמוכה אנו נתקלים ברמות נמוכות של אנדרוגנים – ולכן יש הגיון בלהשלים את החסר, על מנת להגיע לאיזון הורמונלי ושיפור בתפקוד השחלתי.
מתן DHEA ניתן ונחקר מזה כ-20 שנה, המינון הממוצע המקובל הוא 25 מ"ג*3 ליום (משתנה מאישה לאישה בהתאם למשקל גוף ובדיקות דם לאנדרוגנים).
DHEA אינו הורמון פעיל כשלעצמו והופך להיות פעיל לאחר שינויים אנזימטיים שהוא עובר בגוף, אפשר להתייחס אליו כאל מעין חומר גלם שהגוף והשחלות יכולים לנצל לפי הצורך, על מנת לסייע ליותר זקיקים להגיע לבשלות ולאפשרות להפיק ביציות בשלות. גם כאשר הוא נמצא בעודף בגוף, לרוב לא נגרם נזק והוא מפונה מהגוף בביטחה.
השימוש הנרחב בתכשיר ה-DHEA התחיל ממקרה בודד של בת 42 מארה"ב אשר התחילה על דעת עצמה להשתמש בתכשיר, בעצת מטפל מרפואה משלימה. בכל טיפול שעשתה נצפתה עליה בכמות הביציות בשאיבה (מביצית אחת בשאיבה הראשונה עד ליותר מ-15 ביצית בשאיבות עוקבות).
תכשיר DHEA בטיפולי פוריות – תופעות לוואי:
1. באחת מתופעות הלוואי הנפוצות בשימוש DHEA בהקשר של פריון אני רואה כ"תופעת לוואי רצויה", והיא עליה בליבידו (החשק המיני). ראיתי מקרים, לא בלתי שכיחים, של מטופלת עם רזרבה ירודה שנכנסה להריון ספונטני בין טיפולים לאחר נטילת ההורמון.
2. עור שומני/פצעונים – בנשים עם נטייה מראש לעור שומני תיתכן החמרה בשומניות העור והופעת פצעונים ("פצעי בגרות"), במקרים כאלה ניתן להיעזר באביזרים קוסמטיים להפחתת שומניות העור או להפחית במינון התרופה.
3. נשירת שיער מהראש/שיעור יתר בגוף – זו תופעת לוואי לא שכיחה, שיכולה לקרות בנשים עם נטייה לשיעור, יתר או כאלה שסבלו מנשירת שיער טרם התחלת הטיפול.
תכשיר DHEA בטיפולי פוריות – סיכום:
1. לא מומלץ להשתמש בתכשיר על דעת עצמך ללא ליווי רופא מטפל.
2. מומלץ לבדוק את רמות ההורמונים הגבריים (אנדרוגנים) תחת השימוש אחת ל-3 חודשים.
3. כתכשיר בודד, DHEA לא הוכח שמשפר את סיכוייך להריון לכן כדאי לשלב תוכנית טיפול פוריות מותאמת אישית.
שאלה:
האם בהפריה של ביצית של אישה בגיל 43 כבר מראש משתמשים בהפריה של איקסי? על מנת לא לבזבז זמן?
תשובה:
אכן יש מדיניות כזאת בישראל ממה שראיתי אצל רופאים אחרים. אין לזה ביסוס מדעי. במיוחד בזוגות שיש היסטוריה של הריונות ספונטניים או הוכחה להפריות באינסימינציה בטיפול קודם אני נגד שימוש באיקסי לכל הביציות כאשר הזרע תקין. לדעתי לטבע יש מנגנונים יותר מתוחכמים ומוצלחים לבחור את הזרעון מאשר לעובד המעבדה.
לקראת ובמהלך טיפולי פוריות נהוג לבצע לעתים קרובות בדיקות דם ואולטרסאונד. לעתים, יש תוצאות שאמורות להדליק נורה אדומה – וכאשר מקבלים אותן – מומלץ להתייעץ עם הרופא, בשאלה אם נכון להמשיך בטיפול.
ברוב הטיפולים מתבצע מעקב זקיקים ונבדקות רמות ההורמונים הבאים:
אסטרדיול – רמות הורמון זה משקפות את כמות וגודל הזקיקים ולכן חשוב בתחילת הסבב שערכו יהיה נמוך (תלוי במעבדה, או פחות מ-50 פיקוגרם או 150 פיקומול). נתון זה מראה על כך שהשחלות מאופסות לקראת תחילת טיפולי פוריות. בהמשך, אמורה להיות עליה בקצב, שמשתנה בהתאם לתנאים השחלתיים. רמות האסטרדיול מגיעות לשיא לקראת הביוץ. לרוב, רמות של יותר מ-3,500 פיקוגרם או 12,000 פיקומול, מראות על סיכון לגירוי יתר של השחלות. הנקודה שחשוב לשים אליה לב היא זו – אם לקראת השאיבה, הרמות מתחילות לרדת במקום לעלות או משוטחות (כמעט לא עולות ולא יורדות), זה סימן שלילי, וכדאי לשקול ביטול של הסבב והתחלה מחדש.
פרוגסטרון – רמות ההורמון אמורות לעלות רק לאחר הביוץ, ולמעשה מתחילת הטיפול ולכל אורכו הן אמורות להיות נמוכות. (פחות מ-1 ננוגרם או 3 ננומול). ברמות גבוהות מכך, כדאי להיוועץ עם הרופא לגבי ההמשך (הערה: תחת טיפול ב- DHEA עלולות להיות רמות בסיסיות גבוהות מהרגיל).
LH – הורמון ההצהבה שגורם להבשלה וביוץ. אם ההורמון עולה במהלך הטיפול מעל רמה של 10-15, זה כמעט תמיד סימן לא טוב – או שמתחיל ביוץ וכדאי להזדרז עם השאיבה, או שהמצב יכול לגרום לתהליכים של התבגרות בביצית מוקדם מדי בסבב והביציות שייצאו לא יוכלו לעבור הפריה תקינה.
בתמונה המצורפת אפשר לראות מעקב טיפול אמיתי של מטופלת. ניתן לראות בבירור שלקראת הסוף ה-LH עלה וירד (כפי שקורה לפני הביוץ), האסטרדיול ירד (מ-844 ל-450) והפרוגסטרון עלה (מ2- ל-3.9). כלומר, תמונה אופיינית לביוץ. לצערי ולמרות כל הסימנים נעשתה שאיבה (כמובן ללא ביצית).
כאשר יש חששת מביוץ מוקדם, במיוחד כשיש תגובה של זקיק אחד ויש סיכון לשאיבה ללא ביצית, אפשר לבקש לבצע בדיקת אולטרסאונד לפני ההרדמה – ולוודא כי הזקיק אכן קיים בשחלה.
לצערי, לפחות פעם בשבוע אני רואה מקרה במרפאה של מישהי שעברה שאיבה ולא הייתה לה ביצית עקב ביוץ מוקדם או שלא הייתה הפריה. זאת, עקב חוסר איזון הורמונלי במהלך הטיפול. גם הרופאים הם בני אדם, וחלקם עמוסים מאוד, לכן זה טבעי שיש לפעמים פספוסים. אם תהיה תשומת לב לתוצאות הבדיקות גם מצידה של המטופלת, הסיכוי לפספוס יירד.
אני מקווה שהמידע ברור וייתן לכן את הכוח להבין את הבסיס של ההורמונים בטיפולים ובעזרת תשומת הלב שלכן, לעזור להפחית טעויות במהלך טיפולי פוריות.
שאלה:
שלום, אהיה בת 38 בקרוב. אני מנסה להבין מה הסיבה שאני לא מצליחה להיכנס להריון ואם יש לי סיכוי. לכאורה – נראה שהכל תקין אצלי.
הבדיקות תקינות. גם צילום רחם. אצל בעלי הייתה מורפולוגיה אפסית אבל בעזרת תוספי תזונה, ויטמינים וכו' המטרולוגיה השתפרה ל-3. כל שאר הפרמטרים, מלבד מורפולוגיה, ממש טובים.
יש לי ילד בן 5 וחצי. הריון ספונטני. מתוכנן. נקלטתי על הפעם הראשונה.
נכון לעכשיו מנסים כבר שנתיים ללא הצלחה.
עברתי 6 הזרעות. שתיים מהן ניסינו לעשות עם הורמונים.
פעם אחת עם גונאל- f- חטפתי תגובה אלרגית. קשיי נשימה, קול צרוד, סחרחורת מטורפת, פנים נפוחות. כמובן שהפסקתי מיד. בסבב לאחר מכן ניסינו לוטרזול – שוב תגובה אלרגית. פריחה, קשיי נשימה, עייפות מטורפת.
בעוד מספר ימים יש לי תור למרפאת אלרגיה, שם ינסו עליי תרופות אחרות למטרה לגייס זקיקים עבור IVF . עוד לא התחלתי IVF ואני כבר ממש מותשת. לא יודעת מה יהיה כשאתחיל את הטיפולים. מה לדעתכם יכולה להיות הסיבה שלא הצלחנו עד עכשיו? והאם יש לנו סיכוי לעוד ילד?
תודה רבה.
תשובה:
שלום,
בגיל 38 עם רזרבה תקינה יש סיכוי מצויין של קרוב ל-50% להריון ולידה. אם את מרגישה מותשת מהתהליך עד כה אולי כדאי לעשות אתנחתא קלה (אולי חופשה קצרה) כדי לחדש את המאגרים לפני שאת יוצאת לדרך.
בהצלחה רבה!
שאלה:
שלום ד"ר,
אני מנסה להרות מתרומת זרע, רווקה… היות ורכשתי מספר מנות מאותו תורם, אני נאלצת להשתמש בהן בכל הסבבים. עד כה שני סבבים ללא הצלחה. נותרה מנה אחת.
האם כל זרע שמוקפא בבנק הזרע הוא מאוד איכותי? זאת אומרת, אין מצב שיקפיאו זרע לא תקין או לא איכותי?
להלן דוח שקיבלתי מהמעבדה:
אחוז תנועה 30%
ריכוז זרעונים בתנועה מתקדמת 5.000.
תאריך הקפאה 18.12.2017.
מה הנתונים אומרים? האם מדובר בזרע תקין?
תשובה:
שלום,
אם את עושה טיפולי הפריה חוץ גופית, זה מספיק טוב, כי אפשר לבקש להפרות בשיטת איקסי. להזרעות כדאי שיהיה מעל 9 מיליון זרעים בתנועה.
נשים רבות מגלות לעתים, במהלך טיפולים, כי מספר הביציות שנשאבו לא זהה למספר הזקיקים שנצפו בבדיקת האולטרסאונד לפני.
כיצד ניתן לצמצם את התופעה? הניסיון שלי לימד אותי במרוצת השנים שיש חשיבות להתחלת הטיפול ההורמונלי, מוקדם מהצפוי. כמה מוקדם? כבר ביום ה-21 של הווסת הקודמת, חודש לפני המועד בו נרצה להתחיל גירוי שחלתי, לקראת שאיבת הביציות.
כיצד מבצעים זאת? על ידי נטילת תרופה אשר מאותתת למוח להפסיק להפריש את ההורמונים הטבעיים האחראים על התפתחות הזקיקים בשחלות (FSH/LH) – וכך למעשה אנו "מאפסים" את פעילות השחלות, ומביאים אותן לנקודת התחלה אחידה.
כעת, כשנקודת ההתחלה אחידה, יכול הרופא לשלוט בצורה מלאה על הטיפול ההורמונלי המוביל להתחלת התפתחות הזקיקים לקראת שאיבת הביציות.
בשיטה זו כל הזקיקים המגוייסים מתחילים את התפתחותם מאותה נקודת פתיחה וצפוי שכולם יגיעו לבשלות בסנכרון מלא. המשמעות היא שמספר הביציות הבשלות והראויות להפריה יהיה גבוה יותר. כלומר – ייווצרו יותר עוברים, נגדיל את הסיכוי להקפיא יותר ביציות בשלות, או אם המטרה היא הריון, אז קבלת עוברים איכותיים ובכך נשפר את הסיכוי להשגת ההריון המיוחל.
לדוגמה – בתמונה המצורפת נבחרת זקיקים מאורגנת ומסונכרנת של מטופלת שלי, כפי שהופיעו ביום העשירי של מחזור הווסת בו בוצע טיפול הפוריות: מטופלת בת 38 עם אנדומטריוזיס ו-AMH-0.5. שימו לב לאחידות בגודל הזקיקים.
בטיפול זה נשאבו 13 ביציות!
לתיאום, ייעוץ וקבלת מידע נוסף על טיפולי פוריות במרפאה – השאירי פרטים כאן.
הצלחתם של טיפולי הפריה תלויה בגורמים רבים ובהם בשחלה וביכולת שלה לייצר ביציות איכותיות, בהפריה מוצלחת עם זרע וברחם – האדמה בה ניטע את העובר.
בתוך הרחם נמצאת רירית, הקרום המרפד את פנים הרחם. הרירית מתעבה בהדרגה במחזור החודשי ואספקת הדם אליה גוברת – וזאת כדי להכינה להשרשת הביצית המופרית/העובר. בעת השתרשות היריון, העובר נצמד לרירית הרחם ומתחיל תהליך של יצירת כלי דם קטנים הפולשים לתוך הרירית ומזינים את העובר הצעיר. מלבד תזמון ההחזרה, לרירית הרחם תפקיד מכריע ביצירה של היריון תקין – רירית דקה מידי מפחיתה את סיכוי השתרשות העובר ואינה מאפשרת תהליך תקין.
ההורמונים האחראים להתפתחותה של הרירית והבשלתה הם בעיקר אסטרוגן ופרוגסטרון. במהלך הטיפול יש חשיבות מכרעת להכנה מיטבית של רירית הרחם ותזמון החזרת העובר/ים, כדי שיגיעו "הביתה" בזמן "חלון ההשרשה" – זהו הזמן היחיד בחודש בו הרחם יכול לקבל את העובר לחיקו ולאפשר לו להשתרש.
מלבד ההורמונים הבסיסיים, יש עוד מרכיבים בתוך התהליך שקשורים בתגובת מערכת החיסון של האם לעובר, שמכיל במחציתו קוד גנטי (DNA) מהזרע שהוא בעצם "זר" למערכת החיסון האימהית – ולכן תחום הטיפולים האימונולוגים מתפתח ומתקדם כל הזמן.
יש כמה שיטות ייחודיות שהוכחו בספרות הרפואית כבעלות פוטנציאל לשפר את סיכויי השתרשות העובר במקרים הבאים:
● כשלונות השרשה חוזרים עם עובי רירית תקינה (בלתי מוסברים)
● רירית דקה (פחות מ-7 מ"מ)
● מראה סונוגרפי תת-אופטימלי של רירית הרחם (רירית שאינה הומוגנית ואחידה לכל אורכה)
● סימני אדנומיוזיס (רקמת רירית בתוך שריר הרחם)
● דלקת של רירית הרחם או הנישה (פגם שנוצר לאחר ניתוח קיסרי).
ואלו כמה מהשיטות הייחודיות ששיפרו את שיעורי ההשרשה אצל מטופלות שלנו:
1. הזלפה לרחם של הורמון ההיריון HCG לפני החזרת העובר לרחם. להורמון ההיריון תפקידים רבים בשיפור התנאים ברחם ובהם: קידום תהליך סנכרון הרירית לקליטת העובר והתאמה של מערכת החיסון האימהית על מנת לאפשר את השתרשות העובר ברחם. שיטה זו מתאימה לנשים עם עובי רירית תקין וכשלנות השרשה חוזרים.
2. הזלפה של פלסמה עצמונית עשירה בפקטורי גדילה (PRP) – בשיטה זאת ניקח ממך דגימת דם, ובעזרת הכנה של 10-15 דקות הנעשית במקום, נייצר שכבת פלסמה עשירה בחלבונים ופקטורי גדילה הנספגים ברירית הרחם, שיש לה פוטנציאל לעבות את הרירית ולשפר את היכולת לקלוט את העובר.
3. הזלפה של G-CSF – , תכשיר שמשמש כתרופה לגירוי וגדילה של שורות תאים כדוגמת תאי דם, תאי גזע, ותאי רירית הרחם. התכשיר נבדק במחקרים והוכח כמשפר את שיעור ההשתרשות ושיעור הלידות במקרים של רירית דקה או כשלונות השרשה קודמים.
4. הזרעה לפני החזרת עובר – שלה יתרון כפול:
א. שיפור תנאי הרחם להשתרשות על ידי התאמת תגובת מערכת החיסון האימהית בעקבות החשיפה של הרירית לזרע, בנוסף להכנסת מרכיבים אנגיוגנים שמשפיעים ויוצרים שינויים בכלי דם רחמיים שעתידים להזין את העובר.
ב. ניצול מרבי של מחזור הטיפול, מכיוון שבמחזור טבעי יוצאת ביצית מהשחלה שיכולה לעבור הפריה עם הזרע – וכך נעלה את הסיכוי להיריון באותו מחזור טיפול.
תהליכי ההזלפה וההזרעה נעשים במרפאה, ללא צורך בהכנה מוקדמת, ללא הרדמה וללא כאב. לתיאום, ייעוץ וקבלת מידע נוסף השאירי פרטים כאן.
הימים הראשונים אחרי תשובת הריון שלילית הם לא פשוטים, האכזבה, תחושות האשמה (האם עשינו משהו לא נכון? האם הרופא טעה?).
חשוב מאד בימים הראשונים לקבל את תמיכה הרגשית, להכיל את האירועים, ולהבין כיצד להתקדם הלאה. זאת לא טעות לקחת הפסקה קצרה כדי לקום על הרגליים חזקים יותר.
תמיד אפשר ללמוד הרבה דברים מטיפול שלא צלח, בפגישה עם רופא הפריון חשוב לעבור על השלבים של הטיפול:
האם סוג הפרוטוקול היה נכון למטופלת?
האם השימוש בזריקות היה נכון ?
האם התזמון של השאיבה היה אופטימלי?
כיצד התפתחו העוברים במעבדה ?(אפשר לבקש את דו"ח המעבדה והסבר)
האם התמיכה ברחם לקראת ההחזרה ולאחריה היתה מספקת?
אחרי שעשינו "בדק בית" אפשר להתחיל לתכנן את הטיפול הבא, במידה והיו טעויות לתקן אותן, ולפתוח דף חלק לקראת הטיפול שיביא אותנו אל בדיקת הריון חיובית!
אחד הסודות להצלחת טיפול פוריות במיוחד במטופלות שעוברת לידייך אחרי טיפול שלא צלח במקום אחר הוא הקשבה!
אני מאד מאמין באמירה "הקשב למטופלות שלך, לפעמים הצלחת הטיפול תלויה במידע שהן מוסרים לך".
יום אחד הגיעה אלי מטופלת חדשה למרפאה, היא שיתפה אותי בכך שעברה מספר טיפולים ללא הצלחה אצל רופא אשר נחשב לידוע ומצליח בתחום הפריון. צרם לי באוזן כאשר היא סיפרה שבכל פעם שהגיעה אליו לפגישת ייעוץ וניסתה לשתף אותו בחוויית הטיפול שלה הוא היה מפהק, ובסופו של דבר אומר בביטחון עצמי מופרז כי הוא יודע מה הוא עושה ורושם טיפול כמעט זהה לטיפול הקודם. אני לא לא חושב שאותו רופא נתן טיפול שגוי חס וחלילה, אך לעניות דעתי, בטיפולי פוריות יש משמעות מאד גדולה למהלך ותוצאת טיפולים קודמים ממספר היבטים:
תופעות לוואי – חלק מהתרופות שאנחנו רושמים למטופלות שלנו גורמים לתופעות לוואי מדרגה קלה כמו פריחה מקומית (בד"כ) ועד חמורה כמו תגובה אלרגית קשה (פחות שכיח). לפני מתן פרוטוקול טיפול כדאי להקשיב ולהבין איך המטופלת הגיבה לתרופות בטיפולים קודמים.
2) נוחות הטיפול למטופלת – חלק מהתרופות הניתנות במהלך הטיפולים הן זריקות, אשר מגיעות בעטים מוכנים מראש או תמיסות שצריך להכין בעצמך כאשר רובן זריקות תת-עוריות ולעיתים תוך שריריות. חשוב להבין מה היתה רמת הנוחות של תהליך ההכנה וההזרקה מטיפולים קודמים ולהתאימה לטיפול הבא.
תמיכה לוטאלית – לאחר החזרת העוברים נהוג לתת טיפול תומך. הטיפול מתחלק היום לתכשירים שונים הן בהרכבם והן באופן נטילתם. טיפול פומי (דרך הפה), נרתיקי, וזריקות. התקופה בין ההחזרה לבדיקת ההריון (בטא), היא אמנם קצרה יחסית (שבועיים) אך מלאה בלחצים פיזיים ונפשיים אצל המטופלת ובן/בת זוגה. חשוב להתאים את טיפול התמיכה הן מבחינת נוחות השימוש והן מבחינת היעילות הרפואית (רמת הספיגה בדם).
שינוי פרוטוקולים – במידה ולמטופלת יש אפשרות להביא לפגישת ייעוץ מסמכים על סוג התרופות, המינונים, ודוחות מעבדה מהטיפול הקודם באמת ניתן להבין לעומק ולהסיק מסקנות כגון: האם הטיפול הקודם לא צלח בגלל יד הגורל, ביולוגיה, או פרוטוקול שהוא תת-אופטימלי לאותה המטופלת. בשלב הבא לעשות שינויים מושכלים כדי לבנות פרוטוקול חדש עם פוטנציאל לקבל תוצאות טובות יותר.
השיטה הומצאה לפני מספר שנים באוניברסיטת סטנפורד בארה"ב, ובוצעה עד כה ביפן, ובמספר קטן של מרכזים ברחבי העולם. בזכות השיטה נשים עם רזרבה ירודה ואי ספיקת שחלות מוקדמת זכו ללדת תינוקות בריאים מביציות שלהן.
בחודש פברואר 2020 בוצע במרכז הרפואי האוניברסיטאי ע"ש ברזילי, לראשונה בישראל, טיפול פוריות חדשני המיועד לנשים עם רזרבה שחלתית נמוכה מאד או כשל שחלתי מוקדם.
ד"ר ליאון גרין עבר השתלמות עמיתים ביפן במרכז עולמי המתמחה בשיטת IVA ובשיטות טיפוליות חדשניות נוספות בתחום רזרבה שחלתית נמוכה.
לאחר חזרתו לישראל הקים את מערכת שירות ה-IVA בברזילי ואסותא והכין את הצוותים המעורבים לקראת ביצוע פעולה זו.
ד"ר גרין היה אחראי על הטיפול שהוביל להריון ראשון בישראל לאחר IVA.
השיטה מתאימה לנשים עם כשלונות חוזרים על רקע רזרבה שחלתית ירודה העומדות בפני חלופה של תרומת ביצית לאחר כשלונות חוזרים בהפריה חוץ גופית. למידע נוסף על IVA – הקליקו כאן.