ארכיון לפי מחברים: Leon Green

שאלה:

שלום ד"ר גרין,
אני בת 24 עם אנדומטריוזיס ועם אדנומיוזיס. בן זוגי צריך לעבור ביופסיה באשך עקב חשד לחסימה שבעקבותיה לא יוצא זרע בנוזל. ואילו אני עם רזרבה שחלתית נמוכה – AMH 1.5.
אני מתכננת להיכנס להריון רק בשנה הבאה, והשאלה שלי האם יש טעם להתחיל את השאיבות ולהקפיא ביציות או עוברים כבר השנה, או לחכות ולהתחיל את הטיפולים בשנה הבאה.
תודה.

תשובה:

שלום רב, ותודה על השאלה.

1. כאשר יש בן זוג, הקפאת עוברים עדיפה על פני הקפאת ביציות מאחר שלעוברים מוקפאים שרידות גבוהה יותר לאחר הקפאה בהשוואה לביציות. לכן, קודם כל צריך למצוא זרע.

2. ברוב המקרים, הרזרבה לא משתנה משמעותית בגיל 24, כך גם איכות הביציות, לכן כנראה שיש לך את ה'פריבילגיה' לבחור מתי להתחיל בטיפולים.

3. לגבי שימור מול טיפול להשגת הריון – השאלה שצריך לשאול היא כמה ילדים את רוצה, ולפעול בהתאם לתשובה.

בהצלחה!

לקבוצה בפייסבוק

לצערנו, לא כל ההריונות מגיעים ללידה תקינה. בממוצע, 10-15% מההריונות מסתיימים בהפלה בשליש הראשון. כרבע מהנשים שעברו הפלה, יעברו גרידה. חלק מהמטופלות שעברו גרידה (10-20%), יפתחו הידבקויות בחלל הרחם בדרגות חומרה שונות. ההידבקויות ברחם עלולות להפריע בעתיד להשרשה תקינה של עובר, בניסיונות העתידיים להולדה.

במהלך השנים נוסו כמה שיטות טיפול כדי למנוע או להפחית את הפגיעה ברחם בעקבות גרידה, אך אין טיפול שהוכח כיעיל באופן חד משמעי. עם זאת, ידוע שלחומצה היאלורונית יש יכולת להיצמד לרקמה הפצועה ולשמש כמעין חסם זמני למניעת הידבקויות, עד להחלמתה המלאה.

ב-2017 פורסם המחקר האיכותי הגדול הראשון בנושא, שנערך בהולנד. על ידי הזלפת חומצה היאלורונית לאחר גרידה, הצליחו הרופאים להפחית יותר מ-50% מההידבקויות ברחם. לאחר מכן פורסמו עוד מחקרים עם תוצאות זהות.

השנה פורסמו כמה מחקרי המשך שבדקו את התוצאות ארוכות הטווח באותן נשים – וראו שלאלו מהן שניסו להרות שוב וטופלו בחומצה היאלורונית לאחר הגרידה, היו פחות הדבקויות ברחם ולקח פחות זמן להרות שוב.

לסיכום, רוב הנשים שיעברו גרידה יחלימו ולא יסבלו מאי פריון שקשור ברחם. אישית, אני ממליץ לכל מטופלות הפוריות ומתעקש במטופלות עם בעיות רירית או כשלונות השרשה על הזלפה של חומצה היאלורונית לאחר גרידה. מבחינת עלות-תועלת, אני חושב שיש מספיק מידע בספרות המקצועית שמצדיק זאת. כמו כן, לא דווח על תופעות לוואי או על השלכות שליליות בעקבות הפעולה.

חשוב להדגיש: הזלפת חומצה היאלורונית לא נחשבת לטיפול מקובל וגם לא חלק מסל הבריאות ולכן, לפני שמגיעים למרכז רפואי לביצוע גרידה כדאי לשאול אם יש אפשרות כזאת (לפעמים מציעים במסגרת מחקר), ואם לא, אז לשקול להגיע לאחר הגרידה למרפאה שבה אפשר לקבל את הטיפול.

למערכת החיסון יש תפקיד משמעותי בתהליך ההשרשה וקליטת הריון. אצל מטופלות רבות עולות לעתים שאלות הקשורות לנושא – כגון מתי יש לבצע בדיקות של מערכת החיסון בהקשר של הריון ולידה, או האם יש צורך לעבור הערכה של מערכת החיסון כשחווים בעיות פוריות? ובכן – כאשר שאר הבירור תקין ויש חשד סביר לרקע אימונולוגי במטופלות שמתמודדות עם הפלות חוזרות (לרוב עד שבוע 9), הריונות כימיים חוזרים ונשנים או כשלי השרשה, אפשר להציע התחלת בירור הקשור לתפקוד מערכת החיסון.

כשלים במערכת החיסון עלולים להוביל לדחיית העובר בכ5-10% מהמקרים של כשלונות טיפול חוזרים. דבר זה עלול להתרחש בכל גיל ללא קשר לרזרבה השחלתית וללא תלות במספר הילדים שכבר נולדו לאישה.

כפי שנכתב בפוסט הקודם שעלה באתר בנושא, ניתן לחלק את המצבים הקשורים בכישלונות השרשה ובהפלות חוזרות לשני סוגים:

הפרעות אוטואימוניות (85% מהמקרים) – שבהן מערכת החיסון תוקפת רקמות עצמוניות בגוף.

הפרעות אלואימוניות (15% מהמקרים) – שבהן מערכת החיסון האימהית מפתחת תגובה לנוגדנים ממקור אבהי, או כאשר קיימת זהות חיסונית בין האשה לבין הפרטנר (או תורם הזרע).

בשני מצבים אלו, עלולה להתעורר תגובה של תאי דם לבנים, שהם חלק ממערכת החיסון, נגד העובר.

חלק מההפרעות הללו יבואו לידי ביטוי במדדי דלקת מוגברים ויש מטופלות הסובלות משילוב בין כמה הפרעות, שאינן בהכרח תלויות זו בזו.

כצעד הראשון והחשוב ביותר באבחון, יש לקבל היסטוריה רפואית מפורטת שמכוונת אותנו לבדיקות הנכונות, על מנת להגיע לאבחנה המדויקת.

להלן כמה דוגמאות:

1. סיבוכים בהריונות קודמים כמו IUGR (עובר במשקל לידה נמוך), מחלות רקע אוטואימוניות במשפחה, רגישויות ואלרגיות כלליות.

2. הפרעות במערכת החיסון, שיש להן שכיחות עד 30% בנשים עם אבחנה של אנדומטריוזיס. לנשים שאינן חוות תסמינים כלשהם המכוונים להפרעה במערכת החיסון, אבל יש להן קרוב משפחה מדרגה ראשונה שמאובחן עם מחלה אוטואימונית, יש סיכון של עד 40% לנוכחות נוגדנים אוטואימונים גם כאשר מדובר באנשים בריאים לחלוטין.

למה נוכחות של נוגדנים חשובה כאשר אין מחלה עם תסמינים? מכיוון שבמטופלות ספציפיות עם רקע של הפלות/כשלונות השרשה, עצם נוכחות הנוגדנים יכולה לרמז על מערכת חיסון "היפר-אקטיבית" – עם רגישות יתר לשינויים.

דפוסים שמעידים על סבירות גבוהה לבעיה אימונולוגית

1. הריונות שמסתיימים באותו השלב בשליש הראשון לאחר הופעת דופק (לרוב עד שבוע (9.
2. דפוס של הריונות שמסתיימים יותר ויותר מוקדם בכל הריון נוסף, עד למצב של כשל השרשה.
3. לידה של בן (הריון שהושג במהירות) ולאחר מכן שורה של הפלות או הריונות כימיים.

אבחון בבדיקות מעבדה

פאנל בסיסי אותו ניתן לבקש מהרופא המטפל ולבצע בכל קופות החולים בישראל:

1. חלבון לא ספציפי ANTI NUCLEAR ANTIBODY – חלבון זה שקשור במספר מחלות אוטואימוניות כגון: זאבת (לופוס), דלקת מפרקים (RA) ועוד.
2. נוגדנים הקשורים במחלות של מערכת העיכול (דוגמא אחת: ASCA).
3. נוגדנים לבלוטת התריס (דוגמא אחת: TPO Ab).
4. נוגדנים לבלוטת יותרת הכליה (דוגמא אחת: ACA Ab).
5. נוגדנים הקשורים בתסמונת APLA (ACL,LAC,B2GLP1).
6. רמות חלבונים שהם חלק ממערכת החיסון אימונוגלובולינים: (IgA ,IgM ,IgG).

פאנל אימונולוגי אשר מתבצע בבתי חולים בארץ (באישור מיוחד שלא תמיד פשוט לקבל) ובמעבדות בחו"ל באופן פרטי

1. בדיקות אוטואימוניות – פרופיל של תאי NATURAL KILLER. לתאים אלו תפקיד חשוב ב"תכנות מחדש" של מערכת החיסון האימהית בתגובה להופעת העובר ברחם ולקידום השרשתו.
2. היחס בין תאי T-helper1 T-helper2 – תאים אלו מפרישים חלבונים:

אינטרפרון-גאמא, TNF-a, ואינטרלאוקינים 4,5,6,10. כל החלבונים האלו, באיזון הנכון, אחראיים על שינויים במערכת החיסון הרחמית המאפשרים את השרשת העובר ומפחיתים את הפעילות ה"תוקפנית" שפוגעת בתהליך ההשרשה.

3. בדיקות אלו-אימוניות – כלומר בדיקות הקשורות בתגובת מערכת החיסון האימהית לנוגדנים ממקור שאינו שלה והתאמה בין חלבונים של בן הזוג או התורם לבין אלו של האישה
   HLA-DQ-ALPHA, KILLER-CELL IMMUNE LIKE RECEPTOR (KIR)
   ובדיקת leukocyte antibody לתאי B/T.

כפי שציינתי, חשוב שמערכת החיסון לא תהיה תקיפה מדי כלפי העובר, אבל מצד שני, גם כאשר מערכת החיסון "רדומה" ולא מגיבה לעובר בגלל התאמת HLA בין האישה לגבר, לא מתרחשים השינויים הדרושים כדי שתתרחש השרשה.

מכיוון שהפרעות במערכת החיסון מתרחשות פעמים רבות בד בבד עם תגובה דלקתית מוגברת, אנו ממליצים לשלב גם פאנל מדדי דלקת שניתן לבצע בישראל בקופות החולים/מעבדות פרטיות:

1. מבחן שקיעת הדם ESR – קשור בסטטוס דלקתי בגוף
2. חלבון C-reactive protein – רמתו בדם עולה בזמן דלקת חריפה/כרונית
3. תאי פלזמה הפעילים בדלקת כרונית "שקטה" ברחם – ניתן לבדוק בהיסטרוסקופיה/ביופסיה/דם וסתי. לרוב, בישראל, נקבל תשובה של נוכחות חיובית/שלילית ולא כמותית (אותה ניתן למדוד במעבדות בחו"ל). כדאי לבדוק זאת בשילוב עם המיקרוביום של הרחם.

*למרות הקשר ההדוק בין פעילות תקינה של מערכת החיסון לבין השרשתו של העובר ברחם, חשוב להדגיש שהבדיקות לעיל אינן בגדר בדיקות שגרה/חובה בטיפולי פוריות, וההפניה לבדיקות אלו תתבצע לפי שיקול דעתו של הרופא המטפל בלבד. אנו ממליצים שלא לעבור בדיקות על דעת עצמכן גם אם הרופא המטפל אינו מסכים להתחיל בירור כזה או אחר וכמובן לא לקחת טיפול ללא ידיעת הרופא.

שאלה:

במידה ויש העדר תאי זרע, יש מה לעשות עם הנוזל? האם אפשרי מהנוזל להפיק תאי זרע? ומה הפיתרון במידה ולא, האם זה אומר עקרות מוחלטת?

תשובה:

אם יש היעדר מוחלט של תאי זרע, או בשם המקצועי אזוספרמיה. צריך להתקדם מהקל אל הכבד:

1 . כדאי לחזור על הבדיקה בהפרש של 3 חודשים במעבדה אחרת (בעדיפות למעבדה שעושה חיפוש ממוקד, בד"כ זה כרוך בתשלום נוסף אבל זה שווה את זה אם מוצאים אפילו כמה זרעונים בודדים).

2. אם הנתונים האחרים (פרופיל הורמונלי, וסיפור הרקע) מתאימים להפרעה חסימתית (כלומר שאין בעיה בייצור הזרע, אלא חסימה שמונעת ממנו להגיע לנוזל השפיכה) אז אפשר בקלות לשאוב את הזרע מאחת הצינוריות (אפידידימיס) לפני החסימה.

3. אם לא נמצא לאחר חיפוש ממוקד, והבדיקות וההערכה מצביעות על הפרעה בייצור הזרע, אז השלב הבא הוא ברוב המקרים ניתוח הפקת זרע מן האשך (ניתוח קצר יחסית של כ30 דק). הסיכוי הכללי במקרים כאלו מנסיוני למצוא זרע הוא כ50%.

4. במקרים חריגים אפשר למצוא זרע בשתן (בעיקר בגברים סכרתיים).

לקבוצה בפייסבוק

פעילות תקינה של מערכת החיסון חשובה מאד להצלחת טיפולי פוריות ולהשגת הריון בריא ולידה. העובר המיקרוסקופי המיועד להשתרש ברחם הוא בעצם כמו "שתל מיקרוסקופי" מהגבר לאישה המכיל מידע גנטי זר מהאבא.

לדוגמה (קיצונית): אם האישה הייתה מקבלת השתלת כליה או כבד מבן זוגה, רוב הסיכויים שמערכת החיסון הייתה תוקפת את האיבר המושתל, והייתה מתרחשת דחייה של השתל.

בטבע, להפתעתנו, הרחם הוא בעצם סביבה עוינת לעובר, ומערכת החיסון באופן טבעי מזהה את האויב ותוקפת אותו. מצב זה מתרחש ברוב המקרים, למעט בטווח זמן מסוים במהלך החודש שנקרא "חלון ההשרשה".

ברגע שעובר נכנס לחלל הרחם בזמן חלון ההשרשה, מתחילה תקשורת בינו לבין רירית הרחם: ראשית העובר "מודיע" על נוכחותו על ידי שליחת מולקולות ממסר – ושנית, העובר מבקש "אישור" להשתרש ברירית הרחם.
מערכת חיסון אימהית תקינה מאפשרת לאותו עובר לחדור לרירית הרחם על ידי "תכנות מחדש" של התגובה שלה מברירת המחדל שהיא דחייה, למצב של "סובלנות" כלפי הגוף הזר שנכנס אליה – וכך מתאפשרת ההשרשה.

ה"תכנות מחדש" הוא תהליך טבעי ותקין בקרב רוב האוכלוסייה, אך מדובר בתהליך קשה ומורכב יותר בנשים עם מערכת חיסון שהיא בבסיסה פעילה יתר על המידה (היפר-אקטיבית). לדוגמה: נשים הסובלות מסוגים שונים של אלרגיות, מחלות אוטו-אימוניות כמו לופוס (זאבת) אוAPLA , מחלות דלקתיות כרוניות כמו FMF או צליאק ומחלות של בלוטת התריס.

אישה עם מערכת חיסון "רגישה" או היפר-אקטיבית, אינה מצליחה לעתים לעבור את השינויים הנדרשים כלפי העובר, ולכן במקרים כאלו אנו רואים יותר כישלונות השרשה, הריונות ביוכימיים ואובדני הריון בשליש ראשון או בשליש השני המוקדם לפני שבוע 20.

אם תרצי לתאם ייעוץ בנושא כדי לבחון אם פעילות מערכת החיסון שלך היא הסיבה לכשלונות הטיפול עד כה, מוזמנת להשאיר לי פרטים.

שאלה:

אני בת 32, ומנסה להיכנס להריון ראשון מעל שנה, ללא הצלחה. אני נמצאת בתהליך של הזרעות. במעקבי זקיקים בכל המחזורים האחרונים זוהה ביוץ, והזרע תקין. עשיתי באחרונה בדיקת AMH וקיבלתי את התוצאה 0.4.

בשתי בדיקות פרופיל הורמונלי נפרדות שנעשו לפני מספר חודשים, התקבל ערך FSH בסביבות 7.5 (עם אסטרדיול סביבות 230), שנאמר לי שהוא תקין.

רציתי לשאול:

האם תוצאה נמוכה של AMH יכולה להסביר את הקושי בכניסה להריון עד כה, בהינתן שבאופן קבוע היה ביוץ שנראה תקין לפי המעקבים, או אולי היא רק מעידה על הפוטנציאל בהמשך?

שאלה נוספת – בגיל כזה ובהינתן התוצאה, כדאי לכוון להתקדם מהר ל-IVF? התוכנית המקורית (לפני שהתקבלה התוצאה) הייתה לבצע עוד כארבע הזרעות.

תשובה:

נשים עם רזרבה ירודה לעיתים קרובות "סובלות" מביוץ מוקדם יחסית במהלך החודש (כאשר רירית הרחם טרם הספיקה להתעבות) ולכן זה יכול להסביר את הקושי בכניסה להריון.

לגבי התוצאה של AMH, היא מעידה בעיקר על הפוטנציאל אם הולכים לשאיבת ביציות (המחקרים בנושא של הקשר בין AMH בלבד לסיכוי להיכנס להריון הראו תוצאות מעורבות).

לגבי השאלה האחרונה, בעיני סביר לנסות מספר הזרעות לפני IVF וזה תלוי גם בתכנון התא המשפחתי.

לקבוצה בפייסבוק

כל המרבה הרי זה משובח? כשמדובר בהורמונים בטיפולי פוריות – זה לא נכון. לעתים, דווקא התאמה של כמויות קטנות של הורמונים ללא זריקות, תביא לתוצאות טובות יותר ממתן כמויות מרובות.

כאן, לדוגמה, מוצג המקרה של נ', שהגיעה אלי בתקווה לשאוב ביציות להקפאה להריון עתידי, לאחר טיפול אחד שלא צלח. בטיפול הראשון שהתקיים במרפאה אחרת – נ' קיבלה הורמונים רבים מאוד, אולם לא הייתה תגובה כלל, ולא נשאבה אף ביצית. נ' הגיעה אלי בשלב זה, מעט מיואשת. בטיפול השני שהתקיים במרפאתי, היא קיבלה מעט מאד הורמונים וללא זריקות – התגובה הייתה יפה, ונשאבו והוקפאו ארבע ביציות.

לכן אני תמיד אומר, שבפוריות – לא הכמות חשובה, אלא איכות הטיפול והתאמתו.

לכל שאלה בנושא – אני כאן למענכן.

הנתונים מהטיפול הראשון. ניתן לראות שהמטופלת קיבלה 450 יחידות של הורמונים ביום, כאשר לא נצפתה תגובה מהשחלות ולא גדל זקיק מעבר ל-10 מ"מ.

הטיפול המוצלח במרפאתי: המטופלת קיבלה בסה"כ 2 כדורים למשך 5 ימים ללא זריקות. ופיתחה 4 זקיקים גדולים אשר הניבו 4 ביציות בשלות.

תכנון טיפול, הוא לא רק תוצאה של מצב המטופלת והזוג, אלא גם של רצונותיהם. במאמר זה אשתף אתכן בשני סבבי שימור פוריות בשתי מטופלות עם נתוני רקע זהים ורצונות שונים.

המטופלת הראשונה היא בת 38 רווקה+0 עם AMH-0.4. ספירת זקיקים נחים של afc4 (כלומר, הפוטנציאל בטיפול הוא 4 ביציות). הצעתי פרוטוקול שכולל איזון בחודש שלפני הטיפול, ואז גירוי הורמונלי עדין. היא הביעה את חששותיה מזריקות ומבדיקות תכופות, וביקשה טיפול שלא כולל זריקות כלל. בהתאם – כל הגירוי ההורמונלי לשחלות שקיבלה היה כדור בשם קלומיפן שקיבלה במשך חמישה ושתי ביקורות של בדיקות דם ואולטרסאונד. לאחר מכן, נעשתה שאיבת ביציות בה הופקו ארבע ביציות בשלות, שכולן הוקפאו (הפוטנציאל מומש ב100%). הטיפול עבר לשביעות רצונה, ללא תופעות לוואי וללא שינויים בשגרת החיים.

המטופלת השנייה היא בת 38, עם AMH-0.4, ספירת זקיקים נחים של afc10. גם מטופלת זו חששה מאד מנושא הזריקות וההורמונים, אך לאור הפוטנציאל הגבוה יחסית, המלצתי כן לשלב גירוי הורמונלי בזריקות, לאחר קדם טיפול (ללא המתנה לווסת כדי להתחיל). התאמנו פרוטוקול שכלל תשעה ימים של הזרקה של 225 יחידות של הורמונים (ללא זריקה נוספת צטרוטייד/אורגלוטרן שנשים רבות מתלוננות כי הן מאד כואבת). במקום זאת, השתמשנו בכדור המכיל פרוגסטרון למניעת ביוץ מוקדם. בסיום הטיפול, נשאבו תשע ביציות בשלות והוקפאו תשע ביציות.

המסר שלי לכל מי שעושה שימור פריון או טיפול להריון עם רזרבה תקינה או נמוכה – הוא לא לחשוש להביע את רצונכן בפני הרופא בפגישת הייעוץ. חשוב שטיפול השימור, יהיה נוח לכן ויעבור בקלות. ברוב המקרים, התאמת הטיפול לנתונים הרפואיים וגם לרצונותיה של המטופלת, מביא לתוצאה מיטביות. במעמד הייעוץ הראשוני במרפאה, אני תמיד מנסה להתאים את הטיפול למטופלת במידת האפשר.

שאלה:

רציתי להבין איך הגוף יודע לקלוט את העובר בהחזרה על הורמונים?

אני יודעת שבהחזרה על מחזור טבעי מתרחש ביוץ ומחזירים לפי גיל העובר וזה החלון בעצם. הבנתי שאסטרופם דוחה את הביוץ. עשיתי החזרה של עובר מוקפא על הורמונים אסטרופם 3 פעמים ביום ובשלב מסוים התחלתי פרוגסטרון (נרות), ואז תאמו החזרה. הבנתי שלא התרחש ביוץ החודש.

תשובה:

הגוף יודע לפתוח את "חלון ההשרשה" ולקלוט את העובר לפי כמות הימים של חשיפה להורמון הפרוגסטרון אשר באופן טבעי מופרש מהשחלה לאחר הביוץ ובאופן מלאכותי ניתן על ידי תרופות (במקרה שלך נרות), אבל יכול להיות גם בזריקות או בכדורים דרך הפה. בעצם, במחזור מוקפאים עם אסטרופם לא מתרחש ביוץ כלל (וזה אחד החסרונות העיקריים בפרוטוקול זה), מאחר והגופיף הצהוב מפריש הורמונים ביניהם רלקסין (RELAXIN) אשר משפיעים על שינויים בכלי הדם הרחמיים, שאמורים לעבור שינויים לאחר השרשתו של העובר ויצירתה של השליה בסופו של דבר.

לכן, בהשוואה בין החזרת מוקפאים על מחזור טבעי, לעומת מחזור הורמונלי (אסטרופם+פרוגסטרון), במחזור טבעי יש פחות סיבוכים הקשורים בהשרשת השליה כגון: רעלת הריון, האטה בגדילה של העובר, ודימומים לאחר לידה.

עם זאת, חשוב לציין שאם לוקחים אוכלוסיה של כלל המטופלות (ולא מקרה ספציפי/גיל/בעיית פוריות), לא אמור להיות הבדל משמעותי בהריונות בין שיטות ההחזרה השונות.

לקבוצה בפייסבוק

שאלה:

שלום ד"ר, האם ידוע לך אם יש תזונה או פעילות ספורטיבית מסוימת שעשויה לתרום להשרשה?

תשובה:

אני בעד פעילות גופנית במהלך טיפולי פוריות, לגבי סוג הפעילות, חשוב שתמצא חן בעיני המטופלת כך שיהיה סיכוי גבוה יותר שתתמיד. לגבי תזונה, אני עובד בשיתוף פעולה עם מספר נטורופתיות ותזונאיות להתאמת תפריט אישי. בהכללה, תזונה ים תיכונית עשירה בירקות ופירות, עם פחות בשר ופחמימות וסוכרים, הודגמה במחקרים כמשפרת הצלחה בטיפולי פוריות.

לקבוצת הפייסבוק

שאלה:

האם "צטרוטייד" משפיע באיזשהו אופן על גדילת הזקיקים? אני יודעת שהוא אנטגוניסט ל-gnrh ובעצם המוח מקבל פקודה לא להפריש lh, אבל אשמח לדעת יותר, מה הוא בעצם עושה מבחינת הזקיקים?

אני מקבלת אותו ביום ה-6 להזרקות. ביום הרביעי הזקיקים היו קטנים מתחת ל-10. כ-7-8 זקיקים בצד אחד וכ-10 זקיקים בצד שני וה-lh היה 1.1 והפרוגסטרון גם 1.1.

האם באמת נכון יותר לפי הנתונים ולפי דעתך לתת ביום ה-6 ולא ביום ה-5?

תשובה:

הבחירה במעכב הביוץ (צטרוטייד או אחרים) יכולה להיות לפי פרוטוקול FIX קבוע או FLEXIBLE מותאם אישית. בפרוטוקול FIX נותנים לכולן מיום 6 את הצטרוטייד/אורגלוטרן. בפרוטקול מותאם אישית ההחלטה מתקבלת בהתאם לגודל הזקיקים/השינויים בהורמונים מהביקורת הראשונה לשניה ובהתאם לגיל האישה ותוצאות טיפולים קודמים (יש נשים שתהליך הביוץ מתחיל אצלן בשלבים שונים ובגדלים של זקיקים שונים). כמו כן אפשר לתת לפעמים חצי מינון בלבד.

בגופנו יש מיליוני תאים, ובכל תא יש מקור אנרגיה הנקרא "מיטוכונדריה". הביצית היא התא הגדול ביותר בגוף, ולכן יש לה צורך בהכי הרבה "סוללות", יותר מאשר לכל תא אחר בגוף!

עם התבגרות האישה, התפקוד האנרגטי של תאי הביצית יורד – וזו אחת הסיבות לירידה באיכות ובכמות הביציות. כדי לסייע להן, ניתן לנסות "להטעין" את תאי הביציות במספיק אנרגיה, ואז ייתכן שהתא יוכל לתפקד בצורה טובה יותר – והביצית תוכל לגדול ולהבשיל בהמשך.

אחת הדרכים לעשות זאת היא באמצעות נטילה של קו-קיו10 (CoQ10) תוסף תזונה מקבוצת האנטי-אוקסידנטים (לא מדובר בהורמון).

תוסף זה יכול לסייע

1. להטעין את סוללות התאים בכלל ואת תאי הביצית בפרט.
2. להפחית תהליכים שליליים ונזק בתוך התאים, שנגרמים על ידי רדיקלים חופשיים.

המינון שנבדק כיעיל ברוב המחקרים, במטרה להשלים את החסר ולשפר את תוצאות הטיפולים, הוא 200 מ"ג, 3 פעמים ביום. בשנים האחרונות משווק תכשיר יותר פוטנטי בשם יוביקווינול UBIQUINOL, – כך שניתן לקבל אפקט דומה במינון מופחת של 100 מ"ג פעמיים ביום או 200 מ"ג פעם אחת ביום.

מבחינה תזונתית – יש כמה המלצות נטורפתיות שחשוב לשים אליהן לב:

1. כדאי לצרוך את התוסף לאחר ארוחה שיש בה מרכיבים עם שומן (אבוקדו, טחינה, אגוזים וכו).
2. התוסף עלול לגרום לתחושה של ערנות יתר, לכן מומלץ לצרוך אותו עד השעה 18:00.
3. התכשיר אינו משפיע על רמות ההורמונים ולכן ניתן לצרוך אותו גם במהלך הטיפולים וגם בין טיפולים.

למידע נוסף על טיפולי פוריות ותוספי תזונה וקבלת ייעוץ נטורופתי, אתן מוזמנות להשאיר לנו פרטי קשר ונשמח לסייע.

דיאה/דהא – DHEA – dehydroepiandrosterone הוא הורמון טבעי, ששייך לקבוצת ההורמונים הגבריים שמיוצרים בגוף האישה, נקראים 'אנדרוגנים' ומשמש כמצע (סובסטרט) לייצור הורמונים פעילים – שהעיקרי בהם הוא טסטוסטרון. בחלק מהנשים עם רזרבה שחלתית נמוכה אנו נתקלים ברמות נמוכות של אנדרוגנים – ולכן יש הגיון בלהשלים את החסר, על מנת להגיע לאיזון הורמונלי ושיפור בתפקוד השחלתי.

מתן DHEA ניתן ונחקר מזה כ-20 שנה, המינון הממוצע המקובל הוא 25 מ"ג*3 ליום (משתנה מאישה לאישה בהתאם למשקל גוף ובדיקות דם לאנדרוגנים).

DHEA אינו הורמון פעיל כשלעצמו והופך להיות פעיל לאחר שינויים אנזימטיים שהוא עובר בגוף, אפשר להתייחס אליו כאל מעין חומר גלם שהגוף והשחלות יכולים לנצל לפי הצורך, על מנת לסייע ליותר זקיקים להגיע לבשלות ולאפשרות להפיק ביציות בשלות. גם כאשר הוא נמצא בעודף בגוף, לרוב לא נגרם נזק והוא מפונה מהגוף בביטחה.

השימוש הנרחב בתכשיר ה-DHEA התחיל ממקרה בודד של בת 42 מארה"ב אשר התחילה על דעת עצמה להשתמש בתכשיר, בעצת מטפל מרפואה משלימה. בכל טיפול שעשתה נצפתה עליה בכמות הביציות בשאיבה (מביצית אחת בשאיבה הראשונה עד ליותר מ-15 ביצית בשאיבות עוקבות).

תכשיר DHEA בטיפולי פוריות – תופעות לוואי:

1. באחת מתופעות הלוואי הנפוצות בשימוש DHEA בהקשר של פריון אני רואה כ"תופעת לוואי רצויה", והיא עליה בליבידו (החשק המיני). ראיתי מקרים, לא בלתי שכיחים, של מטופלת עם רזרבה ירודה שנכנסה להריון ספונטני בין טיפולים לאחר נטילת ההורמון.

2. עור שומני/פצעונים – בנשים עם נטייה מראש לעור שומני תיתכן החמרה בשומניות העור והופעת פצעונים ("פצעי בגרות"), במקרים כאלה ניתן להיעזר באביזרים קוסמטיים להפחתת שומניות העור או להפחית במינון התרופה.

3. נשירת שיער מהראש/שיעור יתר בגוף – זו תופעת לוואי לא שכיחה, שיכולה לקרות בנשים עם נטייה לשיעור, יתר או כאלה שסבלו מנשירת שיער טרם התחלת הטיפול.

תכשיר DHEA בטיפולי פוריות – סיכום:

1. לא מומלץ להשתמש בתכשיר על דעת עצמך ללא ליווי רופא מטפל.

2. מומלץ לבדוק את רמות ההורמונים הגבריים (אנדרוגנים) תחת השימוש אחת ל-3 חודשים.

3. כתכשיר בודד, DHEA לא הוכח שמשפר את סיכוייך להריון לכן כדאי לשלב תוכנית טיפול פוריות מותאמת אישית.

שאלה:

האם בהפריה של ביצית של אישה בגיל 43 כבר מראש משתמשים בהפריה של איקסי? על מנת לא לבזבז זמן?

תשובה:

אכן יש מדיניות כזאת בישראל ממה שראיתי אצל רופאים אחרים. אין לזה ביסוס מדעי. במיוחד בזוגות שיש היסטוריה של הריונות ספונטניים או הוכחה להפריות באינסימינציה בטיפול קודם אני נגד שימוש באיקסי לכל הביציות כאשר הזרע תקין. לדעתי לטבע יש מנגנונים יותר מתוחכמים ומוצלחים לבחור את הזרעון מאשר לעובד המעבדה.

לקבוצת הפייסבוק

לקראת ובמהלך טיפולי פוריות נהוג לבצע לעתים קרובות בדיקות דם ואולטרסאונד. לעתים, יש תוצאות שאמורות להדליק נורה אדומה – וכאשר מקבלים אותן – מומלץ להתייעץ עם הרופא, בשאלה אם נכון להמשיך בטיפול.

ברוב הטיפולים מתבצע מעקב זקיקים ונבדקות רמות ההורמונים הבאים:

אסטרדיול – רמות הורמון זה משקפות את כמות וגודל הזקיקים ולכן חשוב בתחילת הסבב שערכו יהיה נמוך (תלוי במעבדה, או פחות מ-50 פיקוגרם או 150 פיקומול). נתון זה מראה על כך שהשחלות מאופסות לקראת תחילת טיפולי פוריות. בהמשך, אמורה להיות עליה בקצב, שמשתנה בהתאם לתנאים השחלתיים. רמות האסטרדיול מגיעות לשיא לקראת הביוץ. לרוב, רמות של יותר מ-3,500 פיקוגרם או 12,000 פיקומול, מראות על סיכון לגירוי יתר של השחלות. הנקודה שחשוב לשים אליה לב היא זו – אם לקראת השאיבה, הרמות מתחילות לרדת במקום לעלות או משוטחות (כמעט לא עולות ולא יורדות), זה סימן שלילי, וכדאי לשקול ביטול של הסבב והתחלה מחדש.

פרוגסטרון – רמות ההורמון אמורות לעלות רק לאחר הביוץ, ולמעשה מתחילת הטיפול ולכל אורכו הן אמורות להיות נמוכות. (פחות מ-1 ננוגרם או 3 ננומול). ברמות גבוהות מכך, כדאי להיוועץ עם הרופא לגבי ההמשך (הערה: תחת טיפול ב- DHEA עלולות להיות רמות בסיסיות גבוהות מהרגיל).

 LH – הורמון ההצהבה שגורם להבשלה וביוץ. אם ההורמון עולה במהלך הטיפול מעל רמה של 10-15, זה כמעט תמיד סימן לא טוב – או שמתחיל ביוץ וכדאי להזדרז עם השאיבה, או שהמצב יכול לגרום לתהליכים של התבגרות בביצית מוקדם מדי בסבב והביציות שייצאו לא יוכלו לעבור הפריה תקינה.

בתמונה המצורפת אפשר לראות מעקב טיפול אמיתי של מטופלת. ניתן לראות בבירור שלקראת הסוף ה-LH עלה וירד (כפי שקורה לפני הביוץ), האסטרדיול ירד (מ-844 ל-450) והפרוגסטרון עלה (מ2- ל-3.9). כלומר, תמונה אופיינית לביוץ. לצערי ולמרות כל הסימנים נעשתה שאיבה (כמובן ללא ביצית).

כאשר יש חששת מביוץ מוקדם, במיוחד כשיש תגובה של זקיק אחד ויש סיכון לשאיבה ללא ביצית, אפשר לבקש לבצע בדיקת אולטרסאונד לפני ההרדמה – ולוודא כי הזקיק אכן קיים בשחלה.

לצערי, לפחות פעם בשבוע אני רואה מקרה במרפאה של מישהי שעברה שאיבה ולא הייתה לה ביצית עקב ביוץ מוקדם או שלא הייתה הפריה. זאת, עקב חוסר איזון הורמונלי במהלך הטיפול. גם הרופאים הם בני אדם, וחלקם עמוסים מאוד, לכן זה טבעי שיש לפעמים פספוסים. אם תהיה תשומת לב לתוצאות הבדיקות גם מצידה של המטופלת, הסיכוי לפספוס יירד.

אני מקווה שהמידע ברור וייתן לכן את הכוח להבין את הבסיס של ההורמונים בטיפולים ובעזרת תשומת הלב שלכן, לעזור להפחית טעויות במהלך טיפולי פוריות.

שאלה:

שלום, אהיה בת 38 בקרוב. אני מנסה להבין מה הסיבה שאני לא מצליחה להיכנס להריון ואם יש לי סיכוי. לכאורה – נראה שהכל תקין אצלי.

הבדיקות תקינות. גם צילום רחם. אצל בעלי הייתה מורפולוגיה אפסית אבל בעזרת תוספי תזונה, ויטמינים וכו' המטרולוגיה השתפרה ל-3. כל שאר הפרמטרים, מלבד מורפולוגיה, ממש טובים.

יש לי ילד בן 5 וחצי. הריון ספונטני. מתוכנן. נקלטתי על הפעם הראשונה.
נכון לעכשיו מנסים כבר שנתיים ללא הצלחה.
עברתי 6 הזרעות. שתיים מהן ניסינו לעשות עם הורמונים.

פעם אחת עם גונאל- f- חטפתי תגובה אלרגית. קשיי נשימה, קול צרוד, סחרחורת מטורפת, פנים נפוחות. כמובן שהפסקתי מיד. בסבב לאחר מכן ניסינו לוטרזול – שוב תגובה אלרגית. פריחה, קשיי נשימה, עייפות מטורפת.

בעוד מספר ימים יש לי תור למרפאת אלרגיה, שם ינסו עליי תרופות אחרות למטרה לגייס זקיקים עבור IVF . עוד לא התחלתי IVF ואני כבר ממש מותשת. לא יודעת מה יהיה כשאתחיל את הטיפולים. מה לדעתכם יכולה להיות הסיבה שלא הצלחנו עד עכשיו? והאם יש לנו סיכוי לעוד ילד?

תודה רבה.

תשובה:

שלום,

בגיל 38 עם רזרבה תקינה יש סיכוי מצויין של קרוב ל-50% להריון ולידה. אם את מרגישה מותשת מהתהליך עד כה אולי כדאי לעשות אתנחתא קלה (אולי חופשה קצרה) כדי לחדש את המאגרים לפני שאת יוצאת לדרך.

בהצלחה רבה!

לקבוצה