ארכיון לפי מחברים: Leon Green

אחד מהמדדים שמקובל כיום לעקוב אחריהם כשעוסקים בפוריות, הוא רמת ההורמון AMH של האישה.
בואי לגלות 10 עובדות חשובות ומרתקות על ההורמון המשמעותי הזה.

1. מאחר שה-AMH מיוצר רק על ידי זקיקים קטנים, הרי שרמתו בדם משקפת באופן אמין את מספר הזקיקים בשחלות. עם זאת, חשוב מאד לדעת שרמות נמוכות של AMH, אין משמעותן שלא יתכן היריון. זהו רק מדד אחד ובייחוד בגיל צעיר – לא מדובר בסוף פסוק. 

2. את רמת הורמון ה-AMH אפשר לגלות בבדיקת דם פשוטה. בקופות החולים בישראל ניתן לקבל את הבדיקה ממומחה פוריות. כמו כן, ניתן לעבור את הבדיקה באופן פרטי בחלק מבתי החולים הגדולים ובמרבית המעבדות הפרטיות.

3. אפשר למדוד רמות AMH בדם בכל יום בחודש, ללא קשר למחזור החודשי, אם כי העדיפות היא תמיד לבצע את הבדיקה בזמן הוסת.

4. נטילת תרופות הורמונליות, כגון גלולות, עלולה להשפיע על תוצאות הבדיקה ולכן כדאי להיוועץ עם הרופא המטפל לגבי הפסקתן לתקופה מסוימת לפני הבדיקה.

5. את מדדי ה-AMH ניתן להעריך בצורה שונה, והדבר תלוי בגיל האישה וגם בערכת הבדיקה. בעקרון, רמת AMH של פחות מ-1.0 ננוגרם למיליליטר נחשבת נמוכה תקינה ורמה של יותר מ-3.0 ננוגרם AMH למיליליטר דם מנבאת תגובה שחלתית עזה, שטיפוסית לשחלות פוליציסטיות. 

6. הורמון ה-AMH מופרש אצל עוברים זכריים, וגורם לאי התפתחות של מערכת מין נקבית. אצל עוברים נקביים, לעומת זאת, היעדר ההורמון מאפשר למערכת המין הנקבית להתפתח – וכך נוצרים רחם, חצוצרות, וחלקו העליון של הנרתיק.

7. רוב ה-AMH נוצר מזקיקים קטנים בשלבי הביניים של התפתחותם. כאשר הזקיק גדל, ההפרשה של ההורמון פוחתת. בזקיקים בקוטר גדול מ-8 מ"מ, ההפרשה נפסקת כמעט לחלוטין. זו גם הסיבה שניתן למדוד רמותAMH  בכל יום במחזור החודשי.

8. רמות ה-AMH משמשות כמדד חשוב הן למאגר הזקיקים שנותר בשחלות, והן לתהליך ההתבגרות של השחלות – ולפיכך למידת הפריון של האישה. הערכה זו מסייעת בהחלטות הקשורות בתכנון מועד ההיריון, שימור פוריות, טיפולי פוריות ועוד וכו'.

9. אצל נשים הנמצאות בטיפולי פוריות, יש חשיבות פחותה למדד ה-AMH, מאחר שהתגובה השחלתית לזריקות לגירוי הביוץ היא מדד אמין לקביעת הרזרבה השחלתית, ללא צורך בסמנים נוספים. 

10. מחקרים שונים הראו שרמות AMH גבוהות, מעלות את הסיכוי להשגת יותר ביציות, אך אינן בהכרח משקפות את איכות הביציות, שתלויה בפרמטרים נוספים כגון גיל האישה.

אם יש לך רמות AMH נמוכות ואת מעוניינת להיכנס להריון או לשמר פוריות, צרי עמנו קשר ונשמח לתת לך מענה אישי.

שאלה: 

שלום ד"ר גרין, אני בת 38, עברתי עד כה שלוש שאיבות עם כמויות יפות של ביציות (8, 12, 14).
עם זאת, הביציות יוצאות ריקות ומכל סבב שאיבה נוצרים רק עובר אחד או שניים. מדוע זה מתרחש?

תשובה:

שלום ותודה על השאלה.

ראשית, יש לציין כי זקיק ריק הוא מונח לא מדויק. אם במעקב עד לשאיבה התנאים ההורמונליים הצביעו על זקיק שמתפתח, אז חייבת להיות בו ביצית.

שאיבה של זקיק בודד (או מספר זקיקים) ללא ביצית במעבדה, יכולה לקרות מכמה סיבות:

1. סיבה טכנית – כלומר לא כל הנוזל נשאב כהלכה מתוך הזקיק.

2. סיבה ביולוגית – כאשר יש שינוי בתנאים ההורמונליים מסיבות שונות – ירידה ברמות אסטרדיול בסוף הטיפול, עליה של LH לפני תכנון השאיבה, עליה של פרוגסטרון ועוד. במצב כזה, הביצית עלולה לעבור תהליכים ביולוגיים של "הזדקנות" ואז היא אינה מגיבה ל"אות" שגורם לתהליכי הבשלה סופית ושחרור הביצית לתוך הנוזל שבזקיק.

לקבוצה בפייסבוק

התקדמות הידע הרפואי מאפשרת לנשים כיום, יותר מאי פעם, להביא ילדים לעולם גם בגילים מבוגרים. עם זאת, הטבע עדיין עושה את שלו, ועם השנים הסיכוי להצליח להביא ילדים לעולם, הולך ופוחת. כיום, מקובל להתייחס ברפואה לגיל 43 כאל נקודת בסיס להתייחסות (חשוב לזכור שמדובר בהערכות מבוססות סטטיסטיקה, ובסופו של דבר כל אישה היא אדם נפרד, עם נתונים משלה). אז מהו הסיכוי להרות מגיל 43 ומעלה ומה מקובל לעשות?

ראשית, חשוב לזכור שכל אישה נולדת עם מספר מוגבל של ביציות. במהלך החיים, מתרחש תהליך הדרגתי של אובדן ביציות, שמואץ בד"כ סביב גיל 34-35. בגילי 37-38 בממוצע, אצל נשים רבות, מספר הביציות מתחיל לקטון משמעותית. בגיל 43, ברוב המקרים, מספר הביציות הוא כבר קטן מאוד. כמו כן, בגיל זה, ייתכן שגם איכות הביציות נפגעה, והתקינות הכרומוזומלית שלהן אינה טובה כבעבר. התוצאות של כל אלו, עלולות להיות קושי מוגבר להיכנס להריון, סיכון רב יותר להריון לא תקין ולהפלה.

עם זאת – כיום, בזכות הידע הרפואי, וכן בשל התמיכה והסבסוד הממשלתיים, נשים רבות מצליחות להיכנס להריון בישראל גם בגילים אלה. בשל מגבלת הזמן, בגילים אלה מומלץ בד"כ להתמקד בטיפולים שנחשבים ליעילים ביותר, כלומר בטיפולי הפריה חוץ גופית, בהתאמה אישית מדויקת למצבה של האישה, לאחר בדיקות מקיפות. במסגרת טיפולים אלה, ניתן לנסות להגדיל את מספר הביציות שנשאבות, ולבחור את העובר בעל הסיכוי הרב ביותר להשרשה.

מהניסיון שלי, יש לבחון כל מקרה לגופו. כמו שפוריותן של צעירות יכולה להיות שונה בתכלית מאישה אחת לשנייה כך גם בפוריותן של נשים בנות 43 ויותר, יכולה להיות שונות.

יש כמה משתנים, שנותנים תקווה לסיכוי מוגבר גם בגילים אלו: לידה תקינה בעבר, בדיקה תקינה לחלל הרחם, כאשר אין בעיית זרע של בן הזוג וכאשר יש רזרבה שחלתית גבוהה יחסית לגיל. בסיכומו של דבר, רק לאחר שמבצעים הערכה של כל הנתונים הרפואיים, ניתן להעריך באופן כללי מהם סיכויי ההצלחה.

חשוב לדעת, שהטיפול בגיל 43 ומעלה, שונה מבחינת מינון והרכב התרופות, פרוטוקול הטיפול, ומועד תזמון שאיבת הביציות, מאשר טיפול בגילים צעירים יותר. אני מזמין כל אישה, גם בגילים אלו, להגיע אלי לייעוץ על מנת שנבחן יחד ביסודיות את הדרך הנכונה והמתאימה ביותר עבורה.

שאלה: 

מהי עמדתך בנושא תוספת NMN לנשים עם רזרבה שחלתית נמוכה?

תשובה:

יש כמה תוספי מזון ש'מככבים' בקבוצות פוריות בארץ ובעולם ובהם NMN ו- NAD- הזמינים באתרים כגון iHerb. מקבוצת ה-וnatural polyphenol ניתן למצוא תוספים כגון רזברטרול או Pterocarpus marsupium שקצת יותר קשה להשיג בפורמולה פעילה, ואשר יש צורך להזמין מאתרים אוסטרליים או מארה"ב.

רוב המידע לגבי שיפור באיכות/כמות הביציות אחרי שימוש בחומרים אלו, מגיע מפורומים של מטופלות ומרופאים בעלי עניין, ולא ממחקרים אובייקטיביים. בשלב זה, אין מידע רפואי מהימן לגבי השפעה חיובית בנשים בהקשר של פריון, לגבי אף אחד מהתוספים החדשים האלה (כן יש מידע ראשוני על בעלי חיים אבל ידוע שלא כל מה שעובד בעכברות, עובד בבנות אדם).

במרכז לרזרבה שחלתית ירודה בו התמחתי ביפן, כעת מתבצע מחקר אובייקטיבי רציני על חלק מהתוספים. כאשר יתפרסמו תוצאותיו כמובן שאדאג לעדכן.

בשלב זה, הייתי נזהר מליטול תוספים אלו ללא המלצת הרופא המטפל, כי לא ברור אם יש תועלת ואולי אפילו נזק.

שאלה:

שלום ד"ר גרין, אני מטופלת IVF, כשברקע יש לי שחלות פוליציסטיות ועברתי כריתת חצוצרות.

עברתי שלוש החזרות של עוברים קפואים בני חמישה ימים ללא השתרשות, למרות רירית עבה ותקינה לחלוטין, היסטרוסקופיה תקינה, פיפל ואספירין.

קראתי פוסט שלך לגבי אופציות להגברת השתרשות, כמו הזלפת HCG, פלזמה עצמונית וכו'.

השאלה שלי היא למה בעצם הטיפולים המוצעים בפוסט לא מוכרים לכלל? או למה רבים מרופאי הפוריות לא משתמשים או ממליצים על אופציות אלו? אשמח לדעת מה צריך לעשות על מנת לקבל את הטיפולים המוצעים.

תשובה:

שלום ותודה על השאלה החשובה. יש מעט מאד טיפולים בתחום הפוריות שיש עליהם הסכמה רחבה בין כלל רופאי הפוריות. כל רופא מטפל לפי הניסיון האישי שלו וכפי שנראה לו נכון.

בנוסף, כמו בכל תחום בחיים, גם ברפואה יש יותר רופאים יותר "שמרניים" ויש יותר "פרוגרסיביים".

ברשותך אתן כמה דוגמאות מעולם טיפולי הפוריות:

1. לקח בערך 20 שנה לעבור ממצב שרוב הטיפולים הם "פרוטוקול ארוך", עד שהעזו לנסות והבינו שיש יותר יתרונות בפרוטוקולים קצרים וכיום זה הפרוטוקול הכי נפוץ.

2. שימור פוריות – היום זה נראה דבר בסיסי ויש המון ילדים שנולדו לאחר הקפאת ביציות, אבל נזכיר שטיפולי IVF קיימים יותר מ-40 שנה ולקח לאיגודים המקצועיים והשמרניים לא מעט זמן לקבל ולאפשר טיפולים לשימור פוריות, שמבוצעים רק ב-15-10 שנה האחרונות.

3. החזרת עוברים מוקפאים על מחזור טבעי – למרות שכבר יש לא מעט הוכחות שהפרוטוקול הזה עדיף גם מבחינת סיכויי הצלחה וגם מבחינת הפחתה בסיבוכי הריון, עדיין יש רופאים שמתעקשים לעשות החזרות עם הכנה של אסטרופם (מה שמבטל את פעילות הגופיף הצהוב בשחלה).

כך זה גם בנוגע להזלפת HCG ,GCSF ,PRP לרחם – יש כיום מידע ראשוני בספרות הרפואית שלפיו לטיפולים אלו יש פוטנציאל לשפר את סיכויי ההשרשה. אני בטוח שאם תשאלי בקבוצות פתוחות, תמצאי לא מעט מטופלות (חלקן שלי), שרק אחרי הזלפה לרחם הצליחו להיכנס להריון. הרופאים היותר שמרניים יחכו עוד 15-10 שנה, ואם כלים אלו יהפכו לטיפול סטנדרטי ומקובל, יציעו אותם למטופלות שלהם. בניגוד להם, יש רופאים שיחליטו להציע את הטיפול על סמך ניסיון אישי וידע ראשוני, שחולקים ביניהם רופאים ממרפאות בעלות שם עולמי, אשר מטפלים בנשים ובזוגות מכל העולם.

עוברים טיפולי פוריות? אין ספק שלא מדובר בחוויה פשוטה. עם זאת, כמה המלצות בסיסיות, עשויות להקל על התהליך ואפילו להגדיל את סיכויי ההצלחה שלכם:

1. הקפידו על אורח חיים בריא: זו המלצה נכונה תמיד כמובן, אבל כשנמצאים בתהליך של טיפולי פוריות, היא חשובה מתמיד. פעולה תקינה של הגוף יכולה לסייע להצלחת התהליך, וכמובן לתרום להרגשה הטובה.תזונה מאוזנת, פעילות גופנית סדירה, שינה מספקת והימנעות מהרגלים לא בריאים כמו עישון וצריכת אלכוהול מופרזת – עשויים לשפר את סיכויי ההצלחה.
2. הישארו חיוביים: טיפולי פוריות עלולים להיות חוויה מורכבת, לכן חשוב לשמור על אופטימיות ולקבל את התמיכה הנדרשת. הנפש והגוף כרוכים זה בזה. הקיפו את עצמכם בחברים ובמשפחה תומכים, ושקלו תמיכה מקצועית במידת הצורך.
3. ניהול מתחים: למתח ולסטרס עלולה להיות השפעה שלילית על הפוריות, לכן חשוב לנהל את המתחים שנוצרים לעתים במהלך הטיפולים. שקלו שימוש בטכניקות הרפיה כגון יוגה, מדיטציה, מיינדפולנס וכו' – שאתם מתחברים אליהן.
4. תקשרי עם בן/ת הזוג: אם אתן עוברות את התהליך יחד עם פרטנר/ית – זכרו שהם לא תמיד יודעים מה עובר עליכן ולאיזו תמיכה אתן זקוקות. חשוב לתקשר בפתיחות ובכנות עם בן/ת הזוג. עודדו אחד את השנייה ותמכו זה בזו.
5. הגיעי לפגישות והקפידי ליטול תרופות: לדיוק יש חשיבות רבה בטיפולי הפוריות. הקפידו לעקוב אחר כל התורים ולהגיע אליהם. הקפידי לקחת את כל התרופות שנרשמו לך על ידי הרופא המטפל בזמן – זה יעזור להבטיח שהטיפול יהיה יעיל ככל האפשר.
6. שאלו שאלות: אם יש לכם שאלות או חששות לגבי הטיפול, אל תהססו להפנות אותם לרופא המטפל, שנמצא שם כדי לספק לכם את מלוא המידע וההכוונה.

בהצלחה, אנחנו כאן למענכם!

הפריה חוץ גופית (IVF) היא טכניקה רפואית מתקדמת המאפשרת לאנשים שמתקשים להביא ילדים לעולם, להגשים את חלומם. בואו לגלות חמישה דברים שחשוב לדעת עליה

אנשים רבים שמבקשים להביא ילדים לעולם, מתקשים להיכנס להריון ולהגשים את חלומם. לשמחתנו, מדע הרפואה התקדם מאוד בעשורים האחרונים ומאפשר לנשים וגברים רבים להפוך להורים, בעזרת טכניקות שונות – ובראשן הפריה חוץ גופית. הנה כמה דברים שחשוב לדעת על ההליך:

1. נפוץ מאוד: תהליך הפריה חוץ גופית הפך בעשורים האחרונים לטיפול מקובל. מהנתונים עולה שהוא עוזר לכל זוג או אישה/גבר חמישי בעולם המערבי להביא ילד/ה לעולם.
2. הליך בטוח: תהליך של הפריה חוץ גופית נחשב לבטוח מאוד, וסיבוכים כתוצאה ממנו נחשבים לנדירים.
3. איך זה עובד? במסגרת הליך הפריה חוץ גופית, הביצית נשאבת מהאישה או מתורמת ביצית ואילו את הזרע נותן הגבר או תורם זרע. לאחר מכן מפרים את הביצית בזרע במעבדה – ומחזירים לרחם את העובר שנוצר בעקבות הפריה.
4. בדיקת עוברים לפני החזרה: כדי לשפר את סיכויי הצלחה של הליך הפריה חוץ גופית, ניתן לבדוק גנטית את העוברים לפני החזרתם לרחם ולבחור להחזיר את העוברים הטובים ביותר.
5. סיכויי ההצלחה: סיכויי ההצלחה של הליך הפריה חוץ גופית, תלויים במספר גורמים ובהם גיל בני הזוג, ותקינות הביציות, הזרע והרחם. כיום יש פעולות רבות שניתן לבצע כדי לנסות לשפר את איכות הביציות והזרע, וכן פרמטרים אחרים, כדי להעלות את הסיכויים להריון מוצלח ותקין.

הפריה חוץ גופית – אנחנו כאן בשבילך

בעיות פוריות יכולות לעורר תחושה של בדידות, אולם חשוב לנו מאד שתדעי שאת לא לבד. אם את זקוקה לטיפולי פוריות לרבות הפריה חוץ גופית, אנחנו במרפאת greenfertility כאן למענך. טיפולי פוריות הם תהליך שיכול להיות מורכב או ממושך, אולם חשוב לזכור כי רוב מי שעוברים אותו, יצליחו להגשים את חלומם, זה רק עניין של זמן ושל התאמה.

אנחנו ב- greenfertilityנמצאים כאן עבורך כדי לעבור עמך את ההליך, להתאים עבורך את הטיפול הנכון לך ביותר ולעזור לך להגשים את החלום. למידע נוסף השאירי לנו פרטי קשר.

שאלה:

שלום, אני נמצאת לאחר הפלות חוזרות ולידה שקטה יזומה בחודש חמישי, בטיפולי IVF לילד ראשון מזה כשלוש שנים, כשהסיבה הראשונית לטיפולים היא אנדומטריוזיס שחלתי עמוק (מנותח) ושחלות פוליצסטיות.

נתגלה בקריוטיפ שאני נשאית של טרנסלוקציה מאוזנת שעברה לעוברית באופן לא מאוזן.

בעלי נבדק, איכות הזרע טובה ותקינה והקריוטיפ שלו תקין. בסבבי ה-IVF עד כה, בד"כ מצליחים להגיע לשני עוברים בדירוג 8a וb.

לאור גילי, 37, ושאר הנתונים, מהי הדרך המומלצת לי – תרומת ביצית או PGD?

מהם סיכויי ההצלחה של PGD בגילי וטרנסלוקציה ללידת ילד בריא, אל מול תרומת ביצית?

תודה על המענה.

תשובה:

הסיכויים שלך להרות מעובר שנדגם ויצא תקין אחרי PGD (אם לדייק PGTA), הם כ-40%-50% פר החזרה (בהנחה שיהיה עובר אחד תקין להחזיר) ושאין בעיה מכנית בחלל הרחם (ציינת הפלות חוזרות ולידה שקטה).

לכן, בירור מקיף לחלל הרחם מתבקש לפני החזרת עוברים. בתרומת ביצית, הסיכויים להריון נעים בין 40%-70% פר החזרה, בכפוף למסלול התרומה שבחרת.

לקבוצת הפייסבוק

כשמדברים על טיפולי פוריות, נהוג בדרך כלל לחשוב על נשים, אולם חשוב לדעת שבמקרים רבים (כמחצית) של קושי להרות, בעיית הפוריות היא של הגבר ובמקרים אחרים שני בני הזוג מתמודדים עם בעיה. אילו טיפולי פוריות עוברים גברים או מעורבים בהם? להלן חמישה טיפולי פוריות נפוצים שחשוב להכיר:

1. הזרעה תוך רחמית (IUI): זהו הליך פשוט שבו שוטפים ומרכזים את הזרע לפני החדרה לרחם האישה, בסמוך למועד הביוץ. הליך זה מגדיל את הסיכוי שהזרע האיכותי ביותר יגיע לביצית בתזמון הנכון ויפרה אותה.

2. הפריה חוץ גופית (IVF): הליך מורכב יותר שבו שואבים ביציות משחלות האישה. ביציות אלו מופרות לאחר מכן במעבדה בעזרת זרע שנותן הגבר. לאחר מכן מוחדרים העוברים המתקבלים לרחם האישה. טיפול זה משמש לעתים קרובות כאשר מתגלות בעיות קלות בתנועתיות הזרע או כאשר לגבר יש ספירת זרע נמוכה.

3. הזרקת זרע אינטרציטופלזמית (ICSI): וריאציה של IVF, שבה זרע בודד מוזרק ישירות לביצית. הליך זה משמש לעתים קרובות כאשר מתגלות בעיות יותר חמורות בזרע, כגון תנועתיות מאד נמוכה או צורות לא תקינות.

4. הנצה: הליך שנעשה ביחד עם הפריה חוץ גופית, שבו נוצר חור קטן במעטפת החיצונית של הביצית כדי לעזור לעובר לשבקוע ולהשתרש ברחם. טיפול זה משמש לעתים קרובות כשיש היסטוריה של מחזורי IVF כושלים, או כאשר לגבר יש ספירת זרע נמוכה.

5. הוצאת זרע מהאשך: במקרים שבהם יש בעיות בייצור זרע, למשל אצל גברים עם אזוספרמיה, ניתן לבצע הליך להוצאת זרע כירורגית מהאשכים או מיותרת האשך (חילוץ זרע מהאשכים) או מצינור הזרע (שאיבת זרע אפידידימלית). ניתן להשתמש בזרע מהאשך, עבור הזרקת זרע אינטרציטופלזמית או לצורך הקפאה לשימוש עתידי.

חשוב לדעת: אלו אינן האפשרויות היחידות הקיימות, ומהלך הטיפול הטוב ביותר תלוי בגורם לבעיות הפוריות. מומחה פוריות יוכל להעריך כל מקרה ולהמליץ על הטיפול המתאים ביותר. מעוניינים בייעוץ? מוזמנים ליצור איתנו קשר ונשמח לסייע.

שאלה:
באחרונה אני קוראת על מחקרים ועל מקרים בהם מוחזר רק עובר אחד לרחם בטענה שאם מחזירים יותר, עובר אחד מפריע לשני להיקלט וגם "מעמיס" על הרחם בניסיון לקלוט את שניהם, ללא קשר לגיל האישה או העובר. אשמח לשמוע דעתך בנושא. עד כה הוחזרו אצלי תמיד עוברים טריים וההיריון לא נקלט. כרגע אני לפני החזרת מוקפאים. לדעתי זה "הצ'אנס האחרון" שלי כי אני בת 41, ואני מעוניינת לדעת כיצד כדאי לפעול.

תשובה:
קראתי את המחקר ב-JAMA שאליו את מתייחסת. אני לא חושב שזה "תורה מסיני", אך אני בדרך כלל נוקט בגישה של עובר אחד (במיוחד אם מדובר ביום 5) והחזרת מוקפאים על מחזור טבעי. השילוב הזה בד"כ נותן תוצאות טובות יותר, הן מבחינת קליטת הריון והן מבחינת תקינות ההריון ופחות סיבוכי הריון.

לקבוצת הפייסבוק

כיצד מתבצעת הקפאת עוברים, באיזה שלב בחיי העובר ולמה היא משמשת? כל התשובות במאמר הבא

אחד התהליכים הרפואיים המתקדמים ביותר, שמאפשר כיום לרבים להביא ילדים לעולם ולהגשים את החלום להורות, הוא הקפאת עוברים. תהליכי הקפאת עוברים מתבצעים כחלק מתהליך הפריה חוץ-גופית (IVF), שלרוב כוללים גם מתן טיפול הורמונלי לגירוי שחלתי, שאיבת ביציות והפריית הביציות במעבדה.

הקפאת עוברים היא טכניקה לשימור עוברים, בה עושים שימוש במספר מקרים:

1. שימור עוברים עודפים שנותרו משאיבה של ביציות לצורך שימוש בהם בעתיד.

2. הקפאת כל העוברים במחזור טיפול בו לא נרצה להחזיר עובר לרחם האישה מסיבות רפואיות או סוציאליות.

3. שימור פריון (ניתן להקפיא עוברים או ביציות) מסיבות רפואיות או סוציאליות, ו/או על מנת להאריך את תקופת הפריון ולהגדיל את הסיכוי להרות בגיל מבוגר.

ניתן לבצע את ההקפאה בשלבים שונים של גיל העובר, מקובל להקפיא הן בשלב חלוקת התאים (2–3 ימים לאחר ההפריה) והן בשלב הבלסטוציסט (5–6 ימים מההפריה).

טרם ההקפאה כל עובר מקבל ציון לפי שלב וטיב ההתפתחות שלו, ציון זה ישמש בהמשך את הרופא.ת המטפל.ת בתכנון ההחזרה העתידית של אותם עוברים.

השיטה העיקרית בה נעשה שימוש כיום לצרכי הקפאת עוברים הינה זיגוג או ויטרפיקציה, המתבססת על קירור מהיר המאפשר הקפאה ללא יצירת גבישי קרח. לשיטה זאת יתרונות רבים:

1. שרידות עוברים גבוהה יותר.

2. שיעור יחסית גבוה יותר של הריונות.

3. ירידה בסיכון לנזק בחומר הגנטי של העובר.

לאחר שלב ההקפאה, העובר מוכנס למיכל חנקן נוזלי, ונשמר בטמפרטורה של 196- מעלות צלזיוס בתוך מבחנות או קשיות.

זקוקות למידע נוסף על הקפאת עוברים? יש לכן שאלות? מוזמנות להשאיר לי פרטים, ואשמח לסייע.

שאלה:

אני אחרי הזרעה שלישית, וזה החודש הראשון שהתחלתי גונאל. 3 ימים היו במינון 62.5 ואז הרופא העלה לעוד 4 ימים ל-75.

כל חודש יש לי 2-3 זקיקים, והחודש עם הגונאל היה רק זקיק אחד.

האם זה נורמלי? אני מבינה מבנות אחרות שהיו להן המון זקיקים בעזרת הגונאל… ברור לי שזה מאוד אינדיבידואלי, אבל נשמע לי שזקיק אחד אחרי כל כך הרבה הורמונים אולי מעיד על משהו לא מוצלח?

תשובה:

ההמלצה היא בכל תחילת סבב, בין אם זה הזרעה או IVF, לגשת לרופא לעשות ספירת זקיקים נחים – AFC. הבדיקה מבטאת את הפוטנציאל השחלתי באותו חודש. תוצאות הבדיקה עוזרות לרופא להחליט על המינון של ההורמונים בהתאם לכמות הביציות שהוא מצפה לקבל באותו חודש.

במקרי רזרבה שחלתית נמוכה – פחות הוא יותר!

מ', בת 35, התמודדה עם רזרבה שחלתית נמוכה שהתבטאה ב-AMH-0.18. היא פנתה למרפאה שלי לטיפולי שימור פוריות על ידי הקפאת ביציות. במרפאה אחרת, היא עברה טיפול אחד בפרוטוקול אנטגוניסט (צטרוטייד/אורגלוטרן) הפופולרי ומנופור 450 יחידות, כאשר התגובה הייתה שאיבה של שתי ביציות והקפאה של ביצית אחת בלבד.

בייעוץ במרפאתי נבדק מספר הזקיקים הנחים ונמצאו עשרה זקיקים כאלו בשתי השחלות יחד. בדיקה זו מוצאת את הפוטנציאל לשאיבה באותו החודש בזמן אמת, ויש לעבור אותה בכל טיפול שימור פוריות על רקע רזרבה שחלתית ירודה.

בטיפול הראשון במרפאה שלי, לאחר איזון הורמונלי, התחלנו במינון 275 יחידות, עם מינימום זריקות ללא צטרוטייד או אורגלוטרן (התנהלות ששמורה לשימור מאחר ולא מתקיימת החזרה) ועם מינימום בדיקות מעקב (בממוצע 2-3 בדיקות במהלך הטיפול). כתוצאה, נשאבו 9 ביציות – כלומר, מוצה הפוטנציאל, והוקפאו 8 ביציות.

כדי להשיג תוצאות טובות אף יותר, חזרנו על אותו הפרוטוקול ואת זריקות הדקהפפטיל (האהובות) החלפנו בספריי סינארל בטווח רחב יותר ולא 36 שעות (כמקובל). התוצאה הייתה שאיבה של תשע ביציות שמתוכן הוקפאו שמונה.

המסקנה מהמקרה של מ', ומטיפולים במטופלות רבות נוספות, היא שברזרבה שחלתית נמוכה – פחות הוא יותר. לפעמים יש לעשות שינוי ולדייק את ההחלטות, כדי למקסם את התוצאות – במיוחד בטיפולי שימור פוריות בגלל רזרבה נמוכה.

שאלה:
אני בת 27 ובעיות הפוריות שלי ושל בן זוגי נחשבת ל״לא מוסברות״. כיום אני אחרי שתי הזרעות שלא צלחו, אשר כללו כדורי קלומיפן וזריקת אוביטרל. למיטב ידעתי, אני מחויבת לעבור עוד הזרעה אחת במכבי על מנת לעבור ל-IVF. האם יש משהו נוסף שניתן לעשות בהזרעה הבאה כדי לשפר את סיכויי ההצלחה ולתמוך?

תשובה:
1. בעיות פוריות "לא מוסברות" משמעותן שיש סיבה לאי פוריות, אולם לא נעשה הטסט המתאים כדי למצוא אותה.

2. קלומיפן נחשבת כבר כמה שנים לתרופת קו שני ולא קו ראשון לגרימת ביוץ.

3. אכן, במכבי וגם בקופות חולים אחרות מקובל לבצע לפחות שלוש הזרעות עם הורמונים לפני מעבר ל-IVF, עם זאת, ברחבי העולם מקובל לבצע יותר הזרעות וגם לא לזלזל ולתת להזרעות "לעבור" כדי להגיע ל-IVF.

4. על מנת שהזרעה תצליח, כדאי לתזמן שהזרע ימתין לביצית ולא להיפך. כמו כן, מומלץ לוודא את עובי הרירית ואת גודל הזקיקים במעמד ההזרעה.

5. החלק הכי חשוב הוא לוודא כי הגוף תומך בהריון לאחר ההזרעה וכי יש עליית פרוגסטרון הולמת.

לקבוצת הפייסבוק

 

פעילות תקינה של מערכת החיסון חשובה מאד להצלחת טיפולי פוריות ולהשגת הריון בריא ולידה. העובר המיקרוסקופי המיועד להשתרש ברחם הוא בעצם כמו "שתל מיקרוסקופי" מהגבר לאישה המכיל מידע גנטי זר מהאבא.

דוגמה (קיצונית): אם האישה הייתה מקבלת השתלת כליה או כבד מבן זוגה, רוב הסיכויים שמערכת החיסון הייתה תוקפת את האיבר המושתל, והייתה מתרחשת דחייה של השתל.

כדי "להרגיע" את המערכת ולאפשר לה להיות יותר "סובלנית" ולעבור את השינויים האימונומודולטוריים הנדרשים ישנם מספר טיפולים המוצעים בארץ ובעולם.

 

• תזונה ואורך חיים בריא – לפני שמתחילים טיפול תרופתי, בהחלט יש מקום להיפגש עם תזונאית, נטורופתית שמתמחה בתחום טיפולים בערכת החיסון ודלקות כרוניות, ולבנות ביחד תוכנית טיפול.

• אימונוגלובולינים (IVIG) – זהו טיפול אשר ניתן בתחומי השתלות איברים, ובעצם מכיל נוזל פלזמה עשיר בחלבוני נוגדני גאמא-גלובולין, אשר אמור "להרגיע" את פעילות מערכת החיסון, הטיפול ניתן בעירוי דרך הוריד.

• INTRALIPID- תכשיר זה על בסיס סויה או שמן דגים וניתן בעירוי לתוך הוריד הנמצא בשימוש נרחב בעולם באנשים עם קושי לספק לעצמם את הערכים התזונתיים מאכילה רגילה. תכשיר זה ניתן לאיזון הפעילות של מערכת החיסון לפני ובמהלך תהליך קליטת הריון (או טיפול הפריה חוץ גופית) ולאחר מכן כדי למנוע הפלה כתוצאה מפעילות יתר של מערכת החיסון האימהית

• GCSF- תכשיר סינטטי אשר תפקידו העיקרי הוא לעודד פקטורי גדילה ויצור תאים במח העצם. ברחם למולקולה הזאת יש השפעה על השינויים ברירית הרחם הקשורים בתגובת מערכת החיסון האימהית לאינטראקציה עם העובר.
• סטרואידים – תכשירים ניתנים בכדורים או זריקות, בעלי יכולת לדכא מדדי דלקת ופעילות יתר של חלקים ממערכת החיסון כולל תאי NATURAL KILLER (NK).

איך מתחילים?

 

כדי להבין האם יש רקע/סיבה אימונולוגית מומלץ להגיע לייעוץ מסודר בקישור מטה

חשוב להדגיש שלמרות שלמערכת החיסון תפקיד חיוני בקליטת ההריון והתקדמותו, אצל רוב המטופלות זאת לא הסיבה לכשלונות הטיפול. ההערכה היא שרק בכ5-7% המקרים הסיבה לכשלונות הטיפולים או הפלות היא בעיה אימונולוגית. אך במקרים כאשר זאת הסיבה לכשלונות הטיפול אפקטיבי ובעל פוטנציאל לשמור על ההריון ולהגיע ללידה של תינוק/ת בריאים

 

 

שאלה:
שלום ד"ר גרין, אני בת 43 ועוברת הקפאת עוברים.

בשאיבה הקודמת שעברתי, מתוך 20 ביציות שנשאבו, היו רק 11 הפריות. ביום 2 וביום 3, כל העוברים היו תקינים תחת מיקרוסקופ. המשיכו לגדל אותם עד ליום 5, אבל בסוף רק עובר אחד שרד וכעת יש לי רק עובר אחד בן חמישה ימים. שאלותיי הן:

1. האם להבא לא לגדל את העוברים עד ליום 5 ולהקפיא אותם ביום 2 או 3?

2. באופן כללי, מה ההבדלים בסיכוי של עובר בן חמישה ימים להגיע להריון וללידה תקינה, לעומת עובר בן יומיים או שלושה?

תשובה:
1. את ההחלטות לגבי הטיפול הבא, כמובן יש לקבל לאחר דיון עם הרופא המטפל.

2. באופן כללי, הסיכויים של עובר מיום 5 להביא להריון, הם כפולים מסיכוייו של עובר מיום 3 להביא להריון, ולכן בהחלט יש היגיון לגדל עוברים עד ליום 5, ויש רופאים בעולם שתמיד מגדלים את כל העוברים ליום 5 ויהי מה. עם זאת, כפי שקרה אצלך, מתוך 11 הפריות, רק עובר אחד שרד עד ליום 5. כלומר, נעשתה סלקציה טבעית ו"קשוחה" למדי.

לכך יכולות להיות מספר סיבות:

1. איכות הביציות (בשל גילן המתקדם).

2. איכות הזרע, מכיוון שציינת שביום 3 כולם היו תקינים, ואנחנו יודעים שיש קשר בין איכות הזרע אשר בא לידי ביטוי בגידול ליום 5.

3. לכל מעבדה יש "אחוז בלסטולציה" שונה, כלומר אחוז שונה של הצלחת גידול עוברים ליום 5, ולכן לא ניתן לשלול שיש גם השפעה של תנאי המעבדה על תוצאות הטיפול.

לקבוצה בפייסבוק

אחת מהדרכים המתקדמות ביותר שבאמצעותן רופאי פריון יכולים לסייע להבאת ילדים לעולם, לנשים ולזוגות, היא באמצעות הקפאת ביציות. מהי הקפאת ביציות וכיצד היא עשויה לסייע לנשים ולזוגות ליהנות משקט נפשי וליצור את עתידם? קראו בכתבה

הקפאת ביציות היא הליך שבו נשאבות ביציות משחלותיה של האישה ונשמרות בהקפאה עמוקה, לשימוש עתידי. הקפאת ביציות יכולה לסייע לנשים בכמה מקרים: כאשר נשים צעירות רוצות להגדיל את הסיכוי שלהן להביא לילדים בעולם בגיל מבוגר יותר בהתאם לתכנון המשפחתי שלהן וכן במקרים שבהן האשה עומדת לעבור טיפולים רפואיים שעלולים לפגוע באיכות ביציותיה בעתיד.

1. חשוב לדעת: כל אישה נולדת עם 2-1 מיליון ביציות בשחלות. מספרן ואיכותן של הביציות יורדים עם השנים, ובד"כ סביב גיל 35, חלק מהנשים עלולות לגלות שמספר הביציות ואיכותן מקשה עליהן להיכנס להריון.
2. קיימים מספר פרוטוקלים לשימור פוריות חלקם עם יותר/פחות או ללא זריקות. בחלק מהפרוטוקולים ניתן לקיים יחסי מין ללא חשש מכניסה להריון ובחלק יש צורך באמצעי מניעה חוצץ כמו קונדום. יש לוודא מול הרופא המטפל.
3. תהליך שימור פוריות אינו פוגע בפוריות ואינו מוריד את הרזרבה השחלתית (כמות הביציות בשחלה) כלומר אם תעברי שאיבת ביציות או לא זה לא ישנה .את כמות הביציות בשחלה או את הסיכוי להריון ספונטני בעתיד
4. הקפאת ביציות מבוצעת לאחר שורת בדיקות מקדימות וטיפול הורמונלי לעידוד הבשלת זקיקים. הביציות נשאבות בהליך שמבוצע בד"כ תחת הרדמה כללית קצרה. הביציות נבדקות במעבדה והבשלות מביניהן עוברות הקפאה לצורך שימורן. כאשר בעתיד תחליטי להרות מפשירים את הביציות, מפרים אותן על ידי זרעונים והעוברים המתפתחים מוחזרים אליך בהליך קצר ללא הרדמה (מזכיר במעט בדיקת PAP).
5. שיעור ההריונות משימוש בביציות מופשרות נמוך מעט מזה של טיפולי הפריה חוץ-גופית עם ביציות טריות או עוברים מוקפאים. זאת, משום ששרידותן של הביציות המוקפאות נמוכה מזו של עוברים.
   
6. שרידות הביציות תלויה בראש ובראשונה בגיל הקפאתן, כאשר ככל שגיל האישה במעמד ההקפאה צעיר יותר, כך סיכויי ההישרדות עולים. בנוסף לגיל – מחלות רקע כגון סרטן ואנדומטריוזיס, משפיעות גם הן על איכות הביציות ועל שרידותן בתהליך ההקפאה-הפשרה.
7. בממוצע, ממעבדות אשר דיווחו על תוצאותיהן בישראל, עולה ששרידות הביציות המוקפאות עומדת על 60%-80%. ואחוז ההפריות המוצלחות של ביציות מוקפאות, רק מעט יותר נמוך מזה של ביציות טריות. איכות תהליך הקפאת ביציות הולכת ומשתפרת, ובשנים האחרונות נצבר ניסיון רב בקרב רופאים שמתכננים את הטיפול ואצל עובדי המעבדה (אמבריולוגים) שאחראים על איכות תהליך הקפאת הביציות.
   

לסיכום: הקפאת ביציות הינה הליך בטוח, עם רמת יעילות טובה שמספקת אפשרות להשתמש בקדמת הרפואה והמדע כדי להתאים את החיים המודרניים לשינויים הביולוגיים שכל אחת עוברת באופן טבעי, ולהעניק לעצמך את חופש בחירה – בשאלה מתי להקים את המשפחה שלך.

שאלה:
מה יכולה להיות הסיבה לכך ששאיבה הסתיימה עם ביצית תקינה אחת, לאחר שבאולטרסאונד ראו 10 ביציות, נשאבו חמש ורק אחת הייתה תקינה להקפאה? בעבר הנחו אותי להזריק שני אוביטרל והפעם רק אחד, האם יש לכך קשר לתוצאה? אשמח להסבר ולכיווני חשיבה כיצד ניתן להפיק יותר ביציות תקינות בפעם הבאה.

תשובה:
סטטיסטית, ניתן לקבל ביציות בעיקר מזקיקים בינוניים-גדולים, שגודלם עולה על 13-14 מ"מ. לכן, אם ראו 10 זקיקים באולטרסאונד אבל רק חמישה היו גדולים מספיק, הגיוני שנשאבו חמש ביציות מתוך 10 הזקיקים הללו. לגבי הקפאה – מקפיאים ביציות בשלות, ולכן אם מתוך חמש הביציות שנשאבו הייתה רק ביצית אחת בשלה, היא הוקפאה והשאר לא.

למתן התרופות המבייצות (אוביטרל, דקהפפטיל) יש משמעות מכרעת. מבחינת מועד ההחלטה (באילו רמות הורמונים ובאיזה גודל זקיקים) וגם בטווח הזמן בין הזריקות לבין השאיבה.

באופן סטנדרטי, ניתן אוביטרל אחד וזה מספיק לרוב המטופלות. אפשר לבדוק את רמות ה-HCG יום אחרי הזריקה, כדי להבין אם המינון מספיק או שיש צורך בשני מזרקים. הדבר זהה גם אם מדובר במינון זריקת דקהפפטיל.

בארץ, מקובל בד"כ לתת זריקות אלו 36 שעות לפני השאיבה. זאת, כמובן, לא הדרך היחידה לתזמן שאיבה. יש מרפאות שנוהגות לתת זריקות אלו מוקדם יותר – כ-34 שעות, או מאוחר – עד 40-42 שעות לפני השאיבה, כדי לאפשר לביציות שהות ארוכה יותר 'להתבשל'. הגיוני שאם מקבלים בשאיבה אחוז גבוה של ביציות לא בשלות, הדבר נובע מזמן חשיפה קצר מדי.

לקבוצה בפייסבוק